הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, פרסם בימים האחרונים סרטון המופנה אל ראשי המפלגות נפתלי בנט, גדי איזנקוט ואביגדור ליברמן. בסרטון קרא הרב לראשי המפלגות לעמוד בהתחייבויותיהם הפומביות שניתנו טרם הבחירות, שלא להקים ממשלה הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות. לדברי הרב אליהו, הקמת ממשלה בתמיכה כזו אינה מוסרית ומהווה פגיעה ישירה בזהותה היהודית של מדינת ישראל, תוך התעלמות מרצון הרוב היהודי במדינה.

הקריאה מגיעה על רקע תוצאות הבחירות האחרונות, אשר הותירו את המערכת הפוליטית ללא הכרעה ברורה בין הגושים. על פי נתוני המדגמים ותוצאות האמת הראשוניות, גוש נתניהו וגוש מתנגדי נתניהו אינם מגיעים לרוב של 61 מנדטים ללא שיתוף פעולה עם גורמים נוספים. מצב זה הוביל לדיונים פנימיים במפלגות השונות בנוגע לאפשרויות הקמת הממשלה.

במפלגת ישר, בראשות גדי איזנקוט, נבחנו בימים האחרונים מספר תרחישים להקמת ממשלה. בין האפשרויות שעלו לדיון בתוך המפלגה נמנו הקמת ממשלה צרה הנשענת על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, או ניסיון להקמת ממשלה צרה בשיתוף מפלגות חרדיות או חלקים מהציונות הדתית. גורמים במפלגה ציינו כי נשקלת גם האפשרות לממשלה רחבה עם הליכוד, ללא בנימין נתניהו.

במקביל, נרשמו חילוקי דעות בתוך גוש מתנגדי נתניהו. יו”ר מפלגת ביחד, נפתלי בנט, ויו”ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, קיימו פגישות בנושא המהלכים הפוליטיים הנדרשים. השניים הביעו ביקורת על הקמפיין של מפלגת ישר, וטענו כי הוא אינו מכוון לקהל הבוחרים הימני וכי הוא מסתבך באמירות בנוגע לישיבה עם מפלגות ערביות, דבר שעלול להוביל לאובדן קולות של מתלבטים.

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בחריפות את האפשרות להקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות. בנאום שנשא בפני פעילי הליכוד, הדגיש נתניהו כי יש לפעול להקמת ממשלת ימין לאומית חזקה ויציבה. הוא הזהיר מפני שיתוף פעולה עם גורמים שלדבריו אינם תומכים במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וקרא לשותפיו בקואליציה הנוכחית להמשיך בדרכם המשותפת.

גם שר האוצר ויו”ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, התייחס לסוגיה. סמוטריץ’ תקף את המפלגות הערביות והצהיר כי הן לא יהיו שחקניות בפוליטיקה הישראלית, במיוחד לאור עמדותיהן בנוגע לטבח 7 באוקטובר. הוא הדגיש כי גוש הימין חייב להישאר מאוחד כדי למנוע הקמת ממשלה הנשענת על קולות אלו.

הדיון הציבורי בנושא הושפע גם מהתבטאויות עבר של חברי מפלגת ישר. בחודשים שקדמו לבחירות, התייחס יורם כהן, חבר המפלגה וראש השב”כ לשעבר, לאפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות, דבר שעורר סערה פוליטית וביקורת מצד מפלגות הימין. גדי איזנקוט עצמו נדרש בעבר להסביר את עמדתו בנושא, לאחר שהשווה בין דמויות פוליטיות שונות, השוואה שזכתה לביקורת מצד ראש הממשלה נתניהו.

בתוך כך, ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נעם סולברג בוחנת טענות שונות בנוגע לטוהר הבחירות, כולל חשדות לניסיונות השפעה זרה. המפלגות הערביות מצידן הכחישו כל קשר לפרשות אלו והצהירו כי ישתפו פעולה עם רשויות החוק לבירור האמת.

הציבור הישראלי נותר חלוק בסוגיה זו. סקרים שפורסמו במהלך חודש אוקטובר הצביעו על כך שחלק ניכר מהציבור היהודי מתנגד להקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות, בעוד שבקרב הציבור הערבי קיימת תמיכה רחבה במהלך כזה. נתונים אלו משקפים את המורכבות הפוליטית והחברתית איתה מתמודדים ראשי המפלגות במשא ומתן הקואליציוני.

נכון לעכשיו, המגעים בין המפלגות נמשכים תחת עננה של חוסר ודאות. בעוד שחלק מהמפלגות מצהירות על רצונן להקים ממשלה יציבה, אחרות מציבות קווים אדומים ברורים בנוגע לשותפים פוטנציאליים. הקריאות מצד רבנים ואישי ציבור להקמת ממשלה בעלת צביון יהודי ולאומי מוסיפות רובד נוסף ללחץ המופעל על מקבלי ההחלטות.

התנהלות המפלגות בימים הקרובים צפויה להכריע את גורל הממשלה הבאה. השאלה האם יצליחו ראשי הגושים לגשר על הפערים האידיאולוגיים או שמא המדינה תלך לסבב בחירות נוסף, נותרה פתוחה. בינתיים, כל צד ממשיך להחזיק בעמדותיו המוצהרות, תוך ניסיון לגייס תמיכה ציבורית ופוליטית למהלכיו.

השיח הפוליטי סביב זהותה של הממשלה הבאה מדגיש את המתח הקיים בין הרצון להשיג רוב פרלמנטרי לבין השמירה על עקרונות אידיאולוגיים. עבור רבים מהבוחרים, שאלת התמיכה של המפלגות הערביות מהווה קו פרשת מים, והיא צפויה להמשיך ולהעסיק את המערכת הפוליטית עד להכרעה סופית.