אבי גרינצייג, פרשן פוליטי ויועץ אסטרטגי, פותח במענה על שאלה שמעסיקה את כולם בימים אלה – האם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קיימה או לא קיימה דיונים שלא כחוק על נבצרות נתניהו?
בהרב-מיארה עצמה מכחישה זאת. גרינצייג מביא את דבריו של אביעד גליקמן שטוען ש"היו ולא היו דיונים" – כלומר שהנושא עלה לשולחן אך היועמ"שית לא עסקה בו.
לדעת גרינצייג זהו נסיון מביך לצאת מהתסבוכת – משום שאם היועמ"שית אכן דיברה על הנבצרות – הדבר יחשב לה כחמור ביותר. עם זאת, כעת היא מנסה להתחמק מהעניין משום שבכל זאת אינה רוצה לוותר על הכלי העוצמתי שבידיה.
גרינצייג מדגיש כי הכוונה המקורית בחקיקת חוק הנבצרות הייתה בכלל לשמש פתרון טכני למצבי חירום בריאותיים אשר ימנעו מרה"מ לתפקד. אף אחד לא חשב אז שהוא יהפוך ל"כלי עקיף לביקורת שיפוטית", שאפילו בדיקטטורות אינו מקובל. מכאן ברור עד כמה חמור עיסוקה של היועמ"שית בנושא.
לדברי גרינצייג, היועמ"שית נמצאת בעמדה חלשה מאחר ונבחרה על ידי ועדה מצומצמת כבחירה פוליטית בלבד שגם בה הוטל ספק. כמו כן, ההתעוררות שלה לנוכח עליית נתניהו לאחר שתיקתה הממושכת בממשלה הקודמת, פוגעת גם היא בתדמיתה והיא יודעת זאת.
זו לא הפעם הראשונה שהיועמ"שית מסתבכת : לאורך כהונות הממשלות הקודמות נשמעו קריאות מצד רבים לפטר אותה מסיבות שונות.
האם הסערה הנוכחית אינה פוגעת בסיכוייו של נתניהו לפטר אותה כעת – משום שברור כי הגורם לכך יהיה עיסוקה בנבצרות?
יחד עם זאת, נראה שהפרשיה לא נגמרה כאן והיא פתחה את התיאבון לגורמים נוספים אשר הגישו עתירות לבג"ץ בבקשה להכריז על נבצרות כמו גם ח״כ נעמה לזימי שקראה להוציא את נתניהו לנבצרות.
האם בג"ץ יכול בכלל לעשות צעד שכזה?
צפו בראיון המלא עם אורנה ישר.
