הרב ראובן פיירמן, מרצה לשעבר באקדמיית "בצלאל", התארח אצל גילי כהן כדי לדבר על הנאום של הסופר דויד גרוסמן במהלך ההפגנה נגד הרפורמה המשפטית. בנאום אמר גרוסמן שהמציאות במדינה גורמת לאנשים "להרגיש גולים בתוך ארצם".
הרב רואה באמירה הזו כמאפיינת גישות טוטליטריות מהשמאל: שימוש במילים יפות ונאורות שבסופו של דבר נשארות מילים בלבד, כשהרטוריקה האינטלקטואלית מסווה למעשה תוכן דורסני ביותר. דבר דומה מתרחש באקדמיה בכל העולם – "נאורות" שהופכת לרדיפה כלפי כל מי שחושב אחרת.
גרוסמן, בנאומו, קרא לתקופה הנוכחית "הזמן השחור" – האמנם?
גם כאן הרב פיירמן אינו ממהר להתרגש מנבואות הזעם ורואה בהן ניסיון למתן דה-לגיטימציה למדינה ולממשלה.
גרעין הויכוח, בעיניו, בין הימין לשמאל הוא באשר לזהות המדינה שאנו רוצים לבנות כאן – האם מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה כמו בארה"ב?
היותו של דויד גרוסמן סופר מוערך ואומן מילים התקשר לנושא נוסף שעלה בתכנית – צריכת אומנות. הרב פיירמן מדגיש שיצירות של אדם לעולם אינן מנותקות מאישיותו (זאת בשונה מהמסר שהאקדמיה ועולם האומנות מנסים לשדר). לכן יש לצרוך אומנות בחוכמה ובזהירות כדי לפקח על הערכים שנספגים באדם.
עוד ענה הרב על הקשר ההדוק בין שורשי האומנות לעם ישראל,
ומהו המסר שלו לגרוסמן?
צפו בתכנית המלאה.
מה האפשרויות העומדות בפני נתניהו כדי להחזיר את דרעי לעמדת השפעה?
