הסיפור של משה רבינו, המנהיג הגדול ביותר של עם ישראל, התחיל בתיבה קטנה שצפה על פני היאור של מצרים בעודו תינוק. למרות מה שהיה נדמה, משה הקטן לא היה לבד – אחותו הגדולה מרים ניצבה מרחוק והשגיחה עליו בסתר מבין קני הסוף. לאחר מכן משמשת מרים כגורם מתווך בין בת פרעה ליוכבד ה”מינקת” אחרי שהתינוק מסרב לאכול מאישה זרה.
על פי המדרש, מרים היא זו שהודיעה להוריה על כך שנולד להם מנהיג שמיועד לגדולות.
שנים לאחר מכן, כשעם ישראל עומד על שפת הים אחרי הנס הגדול, נוטלת מרים את התוף בידה ופותחת בשירה שאליה מצטרפות שאר נשות ישראל. מעשה זה מלמד על תכונת המנהיגות שאפיינה את מרים ומן הסתם באה לידי ביטוי גם בהזדמנויות אחרות שלא מסופרות במפורש.
בפעם הבאה מפגישה אותנו התורה דווקא עם כישלונה של מרים, כאשר לקתה בצרעת כתוצאה משיחת לשון הרע שנסבה על אחיה הקטן, משה רבינו.
מדוע חשוב לתורה לתאר גם את הנפילות של גדולי האומה?
לדמותה של מרים הנביאה מצטרפות דמויות נשיות רבות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל שפעלו בגדלות רוח וגילו מנהיגות ייחודית. מה שמוכיח כיצד מקבלת האישה בתורה את מקומה המכובד והחשוב באופן טבעי וללא כל צורך במאבק.
צפו בשיחה המלאה:
פרופ’ אלישע האס: "אדם שלמד גמרא יכול להיות עילוי בהייטק יותר ממי שלמד לימודי ליבה"
