בעוד ברקע נשמעות קריאות סרבנות וביקורת פנימית, אומר הרב חגי לונדין שאנו עדים למגמה הפוכה ציבור הדתי־לאומי: התחזקות, התמסרות ומוטיבציה גבוהה להשלמת המשימה בעזה ובחזיתות נוספות.
למרות המורכבות של המצב, מדגיש הרב לונדין, יש תחושת שליחות ורוח לחימה ברורה. צעירים מישיבות ההסדר והמכינות מחכים לקריאה נוספת לגיוס, מתוך תחושת חובה אמיתית. גם בקרב אנשי המילואים שגויסו שוב ושוב במהלך השנה וחצי האחרונות, שוררת הבנה ברורה שהמאבק הנוכחי הוא מאבק קיומי.
תחושת תסכול כן עולה לעיתים – במיוחד כאשר יש תחושה שהמערכה לא מתקדמת בקצב המצופה – אך היא מתחלפת מיד בהכרה בצורך להכריע את הרשע ולהבטיח את בטחון המדינה.
מהצד השני, קריאות הסרבנות מהמחנה השמאלי נראות כלא אפקטיביות: על אף הרעש הציבורי, הן לא השפיעו על מהלך הגיוסים או על הלך הרוח הלאומי. ההתעלמות הרחבה מאותן קריאות רק ממחישה את מיקומה של התודעה הישראלית – נחושה, ממוקדת, ומובלת בידי מחנה שמוכן להקריב.
בסיכומו של דבר, הציבור הדתי־לאומי ניצב בראש החץ. ברוח של אמונה, מסירות ואחריות, הוא ממשיך להירתם למען מטרה אחת – ניצחון ישראלי מוחלט.
