האלוף במיל' גרשון הכהן מבקש להזכיר שלא עופר וינטר הוא העניין, אלא דרך מינוי האלופים בצה"ל. "מינוי של תתי-אלופים ואל"מים – אין דומה לו במערכות פוליטיות: לרמטכ"ל יש את הסמכות העליונה במינוי, אין דמוקרטיה – אבל לפני ההחלטה הוא מקשיב לדיונים נרחבים לגבי מועמדים". מינוי אלופים הוא שונה ואינו כולל פרוטוקול מוקלט.
האם בסופו של דבר זה לא עניין של קליקות?
"אי אפשר להגיד שאין דבר כזה, אבל מרמטכ"ל מצופה להתעלות מעל זה". בדרך כלל הבחירה היא בין כמה מועמדים לגיטימיים שמתאימים מאוד – התהליך דומה לליהוק של במאי לשחקנים בסרט.
עם זאת, הכהן אינו מתעלם מהעובדה שיש "חבורות" בצבא שיש להן כח. היו, למשל, דתיים שרצו ולא התקבלו לתפקידים בכירים כמו, אפי איתם. "חששו שבחירה בו תעורר התנגדות". דוגמה נוספת שמוכיחה את הבחירה הסלקטיבית היא העובדה שיאיר גולן קודם למרות דעותיו, בעוד שאת עופר וינטר חסמו בשל עמדותיו.
הכהן מודה שבצבא יש קבוצות שמפחדות מהדתה, ומצביע על טעות אסטרטגית שהציונות הדתית עושה כשהיא מסמנת איש צבא דתי בתור "משלנו", מה שפוגע בו. לעומת זאת, כשבתנועה הקיבוצית מסמנים מישהו – זה עושה לו טוב.
עוד מוסיף גרשון הכהן כי המסננת בצה"ל עובדת כבר משלב קורס פיקוד ומטה (פו"מ) – שאינה שומרת על הפרופורציה של אחוז חובשי הכיפות שקיימת בשלבים שלפניה, כשהרבה מהלחצים מגיעים דווקא מחוץ לצה"ל.
כיצד הגיב עופר וינטר?
צפו בראיון המלא עם אלעזר שטורם
אני חושב שהתמקדמות ב"אי מנויו" של וינטר, פוגע בעקיפין במינויו של זייני.
תיזהרו בדיבריכם !!!
בצה"ל בוחרים אלופים לפי אג'נדות פוליטיות, ואי אפשר להסתיר את זה. 40% מתגייסים דתיים, ו-0% דתיים במטכ"ל זה עוול שרק שמאלנים יודעים היטב איך לעשות.