בתחילה חשבתי שאין באמת ימנים שתומכים בפוטין, רק ימנים ושמאלנים שמתעצבנים על איש קש ימני מדומיין כלשהו המבין או תומך בפוטין. לצערי יותר ויותר אני רואה אותם, ולא רק מהסוג האידיוטי אלא גם אנשים לכאורה אינטלגנטים שמרבים להסביר את העקמומיות ולטהר את השרץ בק"נ טעמים.
אני לא מדברת על הדיון האסטרטגי הרשמי של משרד החוץ, בו די ברור כי עלינו לשתוק ולא להרגיז את הדוב הרוסי היושב על גבולנו ומחמש את אויבינו. אני מדברת על הדיון המוסרי, היכן שמותר לדבר כי פוטין לא קורא את הפייסבוק והטוויטר שלי ושלכם בעברית, היכן שאין נזק אסטרטגי אלא רק שוק דעות חופשי המנסה להבין מי צודק בסיפור הזה.
הגדיל לעשות ח"כ בצלאל סמוטריץ שבמהלך מפולפל החליט שבגלל היותנו נגד המערב הפרוגרסיבי ובעד ערכי משפחה, והרי גם פוטין נגד המערב הפרוגרסיבי ובעד ערכי משפחה ורוצה להגן לכאורה על אוקראינה מהשפעה מערבית, נהיה יחד איתו באותו הצד.
עוד הוסיף סמוטריץ הסבר שראיתי אצל ימנים נוספים: כיוון שהמערב מדבר בשיח מרקסיסטי שמודד הכל ביחסי כוח, הם מזדהים אוטומטית עם החלש בכל סכסוך וזו הסיבה שהם בעד עזה ונגדנו. ולכן הם תומכים באוקראינה, ולכן (!) אנחנו לא צריכים אוטומטית לתמוך באוקראינה. אחרים עוד הגדילו לעשות ותומכים בפלישה של פוטין כי "מותר גם לחזק להגן על עצמו, כמונו", וכאן הם עוברים לצטט שקרי תעמולה מבית פוטין: כביכול מעורבות נאט"ו באוקראינה היא איום על רוסיה באיזשהו אופן.
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%99/
האיוולת המופלאה הזו, להשוות את מצבינו לרוסיה, מגיעה גם מהשמאל הקיצוני הרואה בישראל כובשת לא לגיטימית, והצד השווה בשניהם הוא אפס היגיון. אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל השוואה של עזה, מדינת טרור שבה כל הילדים מחונכים כמו בגרמניה הנאצית לשנוא ולהרוג, עזה שיוזמת מלחמה כל שני וחמישי ושולחת עלינו טילים ומחבלים, איך אפשר להשוות את עזה לאוקראינה, שהיא מדינה שרק רוצה לחיות ולהיות עצמאית בלי שלטון בובות של פוטין? אין לאוקראינים שום כוונה נגד הרוסים, הן אומות אחיות, הם לא שונאים, הם לא רוצים לתקוף. זה כמו להשוות את איראן וישראל ולשאול למה לישראל מותר גרעין ולאיראן לא; ובכן, רבותיי זה נורא פשוט – ישראל לא רוצה לתקוף אף אחד, ואילו איראן מדברת בוקר וערב על השמדת ישראל. מה שמשנה את הלגיטימיות של מדינה כלשהי זה לא הגודל או הנשק, אלא האם אנחנו שוחרי שלום או שונאים ומאיימים להילחם. הנשק שלנו נועד להרתיע אויבים, לא כדי ליזום מלחמה.
ניאלץ להסביר לאט כדי שתבינו מהר: ימין ושמאל מדיני אלו שתי תפיסות עולם שונות של אנשים נורמטיביים חפצי חיים, התוהים איך עליהם להתמודד עם אויב בריון חסר רחמים המאיים עליהם. לא מאיים תרבותית עם רעיונות על הומואים – מאיים ממש, עם טילים ובקת"בים וסכינים וטנקים והכנה אפשרית של פצצה גרעינית לא משנה איך. הצד השווה בין הימין והשמאל הוא שכולנו רוצים לחיות בשלום ולא רוצים מלחמה. על רעיונות תרבותיים לא נלחמים עם טנקים אלא על בעיתון.
השמאל אינו אויב שלנו, אלא רק בר-פלוגתא בסוגיא איך מתמודדים עם המזרח התיכון. השמאל העולמי וה"מערב" המושמץ אינם אויב, אלא מדינות השואפות לדמוקרטיה, שלום, צדק ויושר. מרוב שהתרגלנו לזה, נעשינו עיוורים להתקדמות הרעיונית המדהימה של העולם המערבי, אותו עולם שבו נלחמו מאות שנים זה בזה וכעת שואפים לשלום תמידי, כלכלה יציבה, ושלטון נקי כפיים. אין מה להתחיל השוואה עם מדינות שלא עברו את המהפך הרעיוני הזה, ומחזיקות בתפיסות שהיו נפוצות באירופה של לפני 500 שנה, עם שאיפה אימפריאלית למלחמות התרחבות וכיבוש עמים נוספים.
הרבי מליובאוויטש, שהיה יליד רוסיה, תיעב אותה כל כך שהיה מכנה אותה במכתביו "המדינה ההיא" או "מדינתנו מלפנים" ונמנע להזכיר את שמה. לעומת זאת, כשקיבל אזרחות אמריקנית נשא נאום נלהב בשבח הדמוקרטיה וצורת השלטון האמריקנית המשלבת אמונה בה', יושר וצדק, וכינה אותה מכאן ואילך בכל שיחותיו "מלכות של חסד". הוא ראה בשאיפה הכוללת של המערב לשלום את התחלתה של התגשמות הייעוד הגאולי "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למלחמה", על אף שהוא איש ארץ ישראל השלימה שהתנגד בכל מאודו להסכמי השלום עם הערבים, בהם ראה כניעה לבריון. כלומר, הנטייה הכללית השואפת לשלום היא טובה, ואנחנו בהחלט בצד ששואף לשלום; אלא שבניגוד לשמאל, אסור לנו להיות עיוורים לשפה ולכוונות של הצד השני, הבריון, הרואה בזה כניעה, ועלול לנצל את הרצון הטוב להמשך המלחמה, כפי שאכן קרה בהסכמי אוסלו.
לסיכום, אל לנו לשכוח, פוטין הוא בריון הכובש מדינה שכנה ללא הצדקה כלל, ולא בפעם הראשונה. הוויכוח בין הימין לשמאל הוא איך להתייחס לבריון, ובזה המערב כושל פעם אחר פעם כל ההיסטוריה, מתחיל בצ'מברליין השמאלן שהקריב את ביטחונה של צ'כוסלובקיה כדי לרצות את היטלר, לעומת צ'רצ'יל הימני שהתנגד למהלך. ממשיך בקלינטון שכפה על ישראל לוותר לעראפת ימ"ש כדי לרצות את הטרוריסט, לעומת הימין הישראלי שזעק היאך מפקירים את ביטחוננו. וכעת אוקראינה שהמערב כפה עליה להתפרק מנשקה הגרעיני תמורת ערובות לביטחונה, שהתגלו כנייר ריק מתוכן. אוקראינה היא הקרבן של התנהלות שמאל רבת שנים שבה מעצמות המערב מקריבות את החלש לבריון כדי לרצות אותו.
זה שהמערב שמאלן וטועה, לא אומר שהבריון צודק או חמוד בצורה כלשהי. ולא, להצדיק את הבריון שיוצא למלחמה בגלל "התגרות" זה לגמרי אמירה שמאלנית שמבינה את הפלסטינים שמתפרצים באלימות כי המתנחלים התגרו בהם בעצם קיומם. אל תהיו טיפשים.
