לפני כשבועיים חל יום פטירתה של המשוררת, המוזיקאית והפזמונאית נעמי שמר, ובי"ז בתמוז חל יום הולדתה.
צור ארליך, משורר ועורך המשנה בכתב העת "השילוח", מספר על הפריצה שלה לתודעה הישראלית:
"בתור בחורה צעירה – הכניסה שלה הייתה די מסחררת – זיהו מאוד מהר את היכולת שלה גם לכתוב וגם להלחין".
הזינוק המשמעותי בקריירה שלה הגיע על רקע מלחמת ששת הימים – כשהיא ניבאה את שחרור ירושלים וביטאה את הגעגועים של העם בשיר "ירושלים של זהב" – השיר שהגשים את עצמו וסחף את עם ישראל.
אחר כך שילמה מחיר כשמצאה את עצמה נדרשת להגן על תוצאות המלחמה ותומכת ברעיון ארץ ישראל השלמה. היא אף עמדה בראש צעדת גוש אמונים – מה שהוביל לביקורת קשה ונבזית עליה מצד מבקרים בכירים.
עמוס עוז היה אחד מהאנשים שביקרו אותה בחריפות.
כיום מדברים בתקשורת על נטיה של אומנים ימינה, אך ארליך טוען שניתן לראות זאת בשכבה מסוימת בלבד, ולא בתרבות הגבוהה.
מה שבר את נעמי שמר?
צפו בראיון המלא
התרבות הנמוכה והריקה מכל הבחינות. היא שמתחברת לשמאל.
התברות היהודית ישראלית
היא התרבות הגבוהה והיא אוהדת את השלטון.
אתה חי בסטיגמות
גזעניות מטומטמות.