תחקיר צה"לי חדש שופך אור על אירועי השבעה באוקטובר בקיבוץ עין השלושה, ומגלה: דווקא "תקלה חמורה" בהעברת מידע בין חמ"לים הביאה לכך שכוחות צה"ל נותרו קרובים לגדר – ובזכות כך הצליחו לבלום את מתקפת חמאס ולמנוע אסון כבד עוד יותר בקיבוץ.
על פי התחקיר, בשעות הלילה שלפני המתקפה העבירו מפקדים באוגדת עזה הנחיה להרחיק כוחות מגדר הגבול. ההנחה הייתה מכיוון שתזוזות בצה"ל עלולות לעורר את חשדו של חמאס, לאחר שהתקבלו "סימנים מעידים" על אפשרות לתקיפה מהצד השני. כלומר, בצה"ל העדיפו לשדר לחמאס שהכל כשורה – כשבמקביל לא נערכו למקרה של תקיפת אמת.
אלא שבעקבות "תקלה חמורה", כפי שנכתב בתחקיר הצה"לי, ההוראה לא ירדה לכלל החיילים בגזרה: כשל בין חדרי הפיקוד השונים גרם לכך שלוחמי גדוד 51 של גולני וגדוד 77 של השריון, שנפרסו כבשגרה בעלות השחר, כלל לא ידעו על ההוראה – ונותרו בעמדותיהם סמוך לגדר.
בעקבות כך, הם נתקלו במהירות במחבלים שחדרו מהאזור שמול שכונת קרארה בחאן יונס. ההתנגשויות הראשונות, שנוהלו על-ידי כיתת הכוננות מהמוצב הסמוך בליווי טנק בודד, סיכלו את כוונת חמאס להשתלט על הקיבוץ – והביאו לנסיגת 15 המחבלים שחדרו אליו. ארבעה בני אדם נרצחו בקיבוץ עין השלושה, לעומת עשרות נרצחים בקיבוצים הסמוכים.
לצד זאת, התחקיר מציין כי תגבורות רבות שהיו אמורות להגיע לעין השלושה ולעוד יישובים באזור – לא הצליחו להגיע, בשל מארבים ומוקדי לחימה אחרים שניטעו בעוטף. בכך נותרו היישובים שבמרכז העוטף כמעט נטושים, למעט הכוחות שכבר היו בהם במקרה. כוח ראשוני שהגיע לקיבוץ עין השלושה לקראת הצהריים היו תושבים חמושים מחוות מעון שבדרום הר-חברון, אשר נקראו לעזרה על ידי קרובי משפחה תושבי הקיבוץ.
לקח: מהתחקיר:,הכי חשוב בישיבות הממשלה, לא לאתגר את הרמטכ״ל בשאלות קשות. הוא עלול לראות זאת כהשתלחות כדברי עו״ד נבות, להעלב, ולא לתפקד. צריך להסכים איתו בכל דבר, לא להגיד לו מה לעשות, ולא להציג ביקורת. וגם יש לשפוט את מי שגרם לכך שחיילים נשארו ליד הגדר, והפריעו לנוחבות. שלא לאמר ירו על אזרחי עזה התמימים ללא שיוך אירגוני. היכן הפצ״רית כשצריך אותה?
זה לגבי קיבוץ אחד במקום אחד,
ואם כן היו מגיעים?
כמה הלוויות היו נחסכות?