במילים חריפות ונוקבות, קובע משה פייגלין כי ישראל נחלה “הפסד צורב” במערכה מול איראן. לטענתו, המדד לניצחון אינו כמות ההפצצות או הנזק הפיזי שנגרם לצד השני, אלא היכולת להכתיב את תנאי סיום המערכה. בנקודת הזמן הנוכחית, הוא טוען, איראן היא זו שקובעת את הטון ומכתיבה את המציאות בשטח.
פייגלין מותח ביקורת קשה על התנהלות הלחימה בלבנון, וטוען כי חיילי צה”ל הפכו ל”ברווזים במטווח”. הוא מסביר את אי-ההגעה לנהר הליטני ואת העצירה המבצעית בלבנון כתוצאה של לחץ איראני ישיר על הממשל האמריקני, מה שאילץ את ישראל לעצור את התקדמותה. לדבריו, איראן אינה נמצאת בעמדת נחיתות, אלא בעמדת כוח שמאפשרת לה להכתיב תנאים לשחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר.
לסיכום, פייגלין מזהיר כי מי שמשלם את מחיר ההתנהלות המדינית והאסטרטגית הזו הם לוחמי צה”ל בשטח. הוא קורא להבנה מחודשת של מאזן הכוחות, מתוך תפיסה שהכרעה צבאית ללא עמדת כוח מדינית שתכתיב את תנאי הסיום, אינה מהווה ניצחון אמיתי.
