העיתונאי ארנון סגל עשה השבוע מעשה אצילי שאין שני לו – תרם כליה. אלא שאת המהלך ליוו רעשים צורמים בעיקר מצד השמאל הישראלי, שזעם על התנאי של סגל לתרום כליה ליהודי בלבד.

"זה התגלגל אצל אשתי ואצלי כמה שנים", מספר ארנון, "מילאנו טפסים ובכל פעם זה נעצר. במהלך השנה האחרונה מילאתי טפסים דרך חולה ספציפי, דרכו התגלגלתי לעמותה "מתנת חיים".

ארנון משתף שבמהלך השנה האחרונה הוא נדרש לחיות אורח חיים בריא ולשנות מספר הרגלים, כדוגמת הורדת כמות הסוכר שהוא צורך, ומציין שמערכת הבריאות לא נותנת לכל אדם לתרום כליה, אלא אם היא מעריכה שהוא יכול להשאר עם כליה אחת בבריאות ושהוא כשיר מבחינה נפשית.

האם פחד?
"לא היה לי חשש מזה, גיליתי את עצמי. גיליתי שכשקיבלתי תשובה חיובית – זה מילא אותי שמחה גדולה".

לצערנו, קמה זעקה גדולה לאחר שארנון סגל ביקש לתרום ליהודי בלבד, על אף שכל אדם התורם מן החי נשאל למי הוא מעוניין לתרום, וישנם אנשים שמציבים תנאים שונים ומשונים, כדוגמת תרומת כליה לאנשים שאינם מעשנים. "קבוצת המחויבות שלי, הנאמנות שלי, היא העם היהודי. אני לא יודע למי תרמתי, אני לא מכיר אותו, כל מה שחשוב לי זה לדעת זה שהוא יהודי. אליו אני מחויב. לשמחתי הוא לא מוטרד מכל הסערה, שהיא בהרבה מובנים צבועה".

כיצד הוא הרגיש לאחר התהליך, כשקיבל תגובות קשות, בפרט מזהבה גלאון שפרסמה שזורם לו רעל בגוף ששתי כליות לא יכולות לנקות?

"בין שעשוע לתדהמה. לא נעלבתי מזהבה גלאון. מספיק היה לי לראות מה מרגיש אדם שמקבל כליה, כי ראיתי את האנשים במחלקה בבלינסון, ראיתי איך האדם מרגיש כשהוא מקבל כליה ואיך החיים שלו מתנהלים עד שהוא זוכה לכליה, כדי להיות שלם עם עצמי לחלוטין. לא נפגעתי, בתוך עמי אני יושב. אך את רמת הסערה לא שיערתי".

ת״אין לי בעיה שאנשים יתרמו כליה לשייח׳ ראאד סלאח, אני רציתי לתרום ליהודי״, הוא מוסיף.

האם היה שלב שבו הוא הצטער שהוא הציב את התנאי הזה?
איזו תגובה הפתיעה אותו יותר מכל?

צפו בראיון המלא.