האם יש בכלל צורך בחוקי יסוד?
עו"ד יורם שפטל מסביר: הכנסת הראשונה שהוקמה בישראל ניסתה לכונן חוקה והגיעה למבוי סתום. ב-1950 הכנסת קיבלה החלטה, ביוזמת הח"כ יזהר הררי מהמפלגה הפרוגרסיבית, לכונן חוקה בשלבים, על ידי חוקי יסוד שיקבעו כיצד תתנהל המדינה ואת סמכויות כל רשות.
"יש לנו סדרה של חוקי יסוד יותר מפורטים מאשר החוקה האמריקאית בלי התיקונים שלה", אומר עו"ד שפטל, ומוסיף כי אהרון ברק פסק שאפשר לקבל חוק יסוד ככזה אם הוא התקבל בשלוש קריאות ברוב של 61.
שפטל מבהיר כי "עקרונית, רצוי שחוקי יסוד לא יהיו נתונים לשינויים חדשות לבקרים". אך ברגע שיש שינויים תכופים שמתקבלים בידי רוב חברי הפרלמנט – הדבר מתאפשר. "זהו לא דבר יוצא דופן בדמוקרטיות בעולם, מלבד בארה"ב שהחוקה שלה נוקשה במיוחד".
לדברי שפטל, הבעיה בישראל היא תיקונים תכופים בחוק יסוד: הממשלה, שנובעת לטענתו: "מתת-תרבות פוליטית".
האם בית המשפט יכול להתערב בחוקים מתוך מניע פרסונלי?
מהו הצעד הבא של שפטל בנוגע לחוק יגאל עמיר?
צפו בראיון המלא
חוות ארץ האיילים
בקיצור מה הסוף?