האיום הגדול הוא התשה

המזרחן ד״ר דורון מצא מתאר את מציאות הלחימה שתלווה אותנו בשנה הקרובה

מטח 00:00 היה לא רק שעשוע מרושע אלא סימבוליקה למה שצפוי בשנת 2024 (עד כמה שאפשר לעסוק בניחושים).
זו תהיה עדין שנת מלחמה.
אם מישהו היה זקוק לכך, הרי שהתחזית הזו קיבלה אתמול חיזוק בתמונת המצב היומית של דובר צה״ל.
הצבא נערך למלחמה ארוכה לעומק השנה. וככל שהמלחמה הזו תימשך הרי שתימשכנה המלחמות בגזרות האחרות. את זה אמר אתמול (ב”תדרוך” שלו) אחד מבכירי חיזבאללה בלבנון.
הרושם הוא שצה״ל מבצע התאמות בשטח (היערכות, הוצאת כוחות מילואים, שינוי הוראות הפעלת אש שזה שם מכובס להוראות פתיחה באש). גם מבלי להידרש לפרטים ברור כי מדובר בהיערכות שנועדה להקנות לצבא אורך נשימה.
זה השלב שבו יפגוש צה״ל את האיום הגדול עליו: ההתשה, חומרי היסוד של החברה הישראלית שמאז 1948 לא נתקלה בסוג כזה של מלחמה, הפוליטיקה וגם תעתועי חמאס.
אפרופו תעתועים, מדובר כרגע על ניצני עסקת חטופים שניה שתהיה כרוכה בהפוגה של כחודש ימים.
זו אמנם לא העמדה הסינווארית הקודמת שביקשה הפסקת המלחמה, אבל גם זה סוג של אתגר עבור צה״ל וישראל בכללותה. בחודש המערכת חוזרת, בין אם נרצה ובין אם לאו, לשיווי המשקל הקודם שלה.
למעשה, למי שמסתכל מסביב יש סימנים לאותה חזרתיות כמו הפוליטיקה הקטנה והעיסוק בה שרק מתרחב והיוהרה שמבצבצת פה ושם אצל מי שכבר נכווה ברותחין.
בשנה הקרובה בצל המלחמה האוקראינית שלנו, כנראה שנחזה ביותר מהסימנים ומהמאפיינים הללו. כך יראה לא היום המופשט של אחרי עזה, אלא היום הקונקרטי של אחרי התמרון (או רובו): הרבה אפור, מציאות ביניימית, לא מעט גוונים, הסתגלות וכרוניקה של מערכה בין המלחמות.
זו המערכה שבין ה 7 אוקטובר לבין הכרעת רצועת עזה.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.

 

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

משה פייגלין: “הפסדנו באיראן הפסד צורב”

במילים חריפות ונוקבות, קובע משה פייגלין כי ישראל נחלה “הפסד צורב” במערכה מול איראן. לטענתו, המדד לניצחון אינו כמות ההפצצות או הנזק הפיזי שנגרם לצד השני, אלא היכולת להכתיב את תנאי סיום המערכה. בנקודת הזמן הנוכחית, הוא טוען, איראן היא זו שקובעת את הטון ומכתיבה את המציאות בשטח.

פייגלין מותח ביקורת קשה על התנהלות הלחימה בלבנון, וטוען כי חיילי צה”ל הפכו ל”ברווזים במטווח”. הוא מסביר את אי-ההגעה לנהר הליטני ואת העצירה המבצעית בלבנון כתוצאה של לחץ איראני ישיר על הממשל האמריקני (טראמפ), מה שאילץ את ישראל לעצור את התקדמותה. לדבריו, איראן אינה נמצאת בעמדת נחיתות (“עמדת קנייה”), אלא בעמדת כוח שמאפשרת לה להכתיב תנאים לשחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר.

לסיכום, פייגלין מזהיר כי מי שמשלם את מחיר ההתנהלות המדינית והאסטרטגית הזו הם לוחמי צה”ל בשטח. הוא קורא להבנה מחודשת של מאזן הכוחות, מתוך תפיסה שהכרעה צבאית ללא עמדת כוח מדינית שתכתיב את תנאי הסיום, אינה מהווה ניצחון אמיתי.

משה פייגלין קובע כי ישראל נחלה הפסד צורב מול איראן, אשר נשארה בעמדת כוח שמאפשרת לה להכתיב תנאים לשחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
אולי יעניין אותך...
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x