המטחים הכבדים היום בבוקר (שבת) מלבנון הם כנראה התגובה של חיזבאללה לחיסול אל עארורי.
עד עתה זו נראית תגובה מתוחמת הן גיאוגרפית והן במאפייניה. זאת, בהנחה ולא מתוכננת עוד הפתעה וכי האירועים הבוקר אינם אלא 'סיפתח' לעוד התרחשויות.
הרושם הוא כי חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה כוללת אבל אסור להתבלבל, אם זו תיפרוץ הוא לא ממש יצטער.
אסטרטגית, מערכה כוללת בצפון משחקת לרעת ישראל הרבה יותר מאשר לרעת נסראללה.
ישראל שקועה עדיין ברצועה, ללא הכרעה במציאות של דשדוש מסויים, אינה ערוכה די למערכה בצפון וספק גם אם החברה והעורף מוכנים להתפתחות כזו.
במציאות כזו, התפתחות שתי זירות עצימות היא מלכודת אסטרטגית עבור ישראל ויש לקוות כי ההיגיון יגבר על מידות הרגש והאינסטינקט.
פתרון בחזית הצפונית הוא קריטי אבל נדרשת לשם כך היערכות, מוכנות, בנעה ואלה ייקחו זמן. אין טעם ליפול לתוך מלכודות.
ככלל צריך לומר כי המציאות האסטרטגית אינה משחקת כרגע לטובת ישראל.
התלות המוחלטת באמריקנים, עוצמת היריבים והחולשה היחסית שלנו הם תמרורי אזהרה למי שמתכוון לחרוג בקרוב מהמאמץ למסגר את המלחמה לעזה.
ישראל נמצאת כרגע על קרני הדילמה. המאמץ בדרום מגיע לסוג של מיצוי עוד בטרם הושגו מטרות המלחמה, הדילמה בצפון מתחדדת ונראה, כמו שכתב בזמנו אלתרמן, ש״אין קץ לדרך הזו העולה״.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
