[vplayer id='20031']
זיו תדהר, איש תקשורת והומו מוצר, בראיון לאחר שפורסם את "להט"ביסטאן"- המאמר של גלי בת חורין, לסבית בעצמה שכל הקהילה הלהט"בית סערה בגללו. בדבריו הוא מבקש לשנות את התפישות הישנות לגבי הציבור הלהט"בי בישראל
"המילה מצדד טיפה חוטאת לדברים שכתבתי בשעתו בפייסבוק. אני אמרתי שבמאמר הזה מופיעים הרבה מאוד רעיונות נכונים אבל עם זאת אני חושב שהארץ צבעה אותו בצבעים קצת לא נכונים. אני חושב שגם קצת הייתה תחושה של בלבול בין מושגים שונים שקשורים בעולם הזה של הלהט"בים".
תדהר מדגיש שיש צורך להבחנה בטרמינולוגיה בין "קהילה להט"בית" ל"ציבור להט"בי". "אני חושב שצריך להבחין בין הציבור הלהט"בי, לסביות, הומואים, טרנסים וכו' לבין מה שמכירים בשם קהילה. כשאני אומר ציבור אני מתכוון לכלל האנשים שיש להם נטיות מיניות כאלו ואחרות. הם באים ממגזרים שונים ומשונים בחברה הישראלית. יש ערבים, יהודים, אנשים שגרים בערי פיתוח וכאלו שגרים בצפון תל אביב, ודעותיהן הפוליטיות מגוונות מאוד. זאת משום שהומוסקסואליות מהווה חלק מסוים באוכלוסייה והיא לא מבחינה בין דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים וכו' ".
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%97%d7%93%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99/
הוא יוצא כנגד אותם אלו שמנסים להיות הדוברים של כל הלהט"בים "יש ארגונים שונים שעם הזמן הפכו ל'פה' בעבור מה שהם מכנים 'הקהילה' ולארגונים האלו יש צבע וטעם מאוד מסוימים. הם צבועים הרבה פעמים פוליטית בצבע אחיד, מקדמים אג'נדות מסוימות שלא בהכרח מקובלות על כלל הציבור הלהט"בי שהוא כמובן הרבה יותר מגוון ורב-גוני. זאת הבחנה שחשוב מאוד לעשות, זאת אומרת הארגונים הללו נשמעים בתקשורת והדברים שלהם מהדהדים ארח כך ברשתות החברתיות והציבור לא עושה את ההבחנה בין כלל הציבור לארגונים המסוימים הללו".
"אני חושב שיש להם עניין לקדם את הדעות שלהם וזה דבר לגיטימי", אומר תדהר. "כל מי שהוא הומו או לסבית חייב לצדד במאבק הפלסטיני או חייב לצדד בפמיניזם רדיקלי או להיות בעד פעילות נמרצת לתיקון משבר האקלים". הוא ממשיך ומסביר על הנדסת התודעה שהם מעבירים את כלל הציבור הלהט"בי. "הם מאמינים בתפישות עולם פרוגרסיביות ששוב לא בהכרח מקובלות על כלל הציבור הלהט"בי. יש להם אג'נדות חברתיות כאלה ואחרות והם מנסים לקדם אותן. צריך להבדיל בין האג'נדות הללו לנטיות מיניות. כל מיני חיבורים שאני ממש לא מקבל אותם".
https://tovnews.co.il/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%95-%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%a9%d7%a0/
האם יש קשר או דברים משותפים בינך לבין חובשי הכיפות הסרוגות נניח? "אני מאוד שמח שאתה מעלה את זה, אני חושב שרב ומשותף ביני לבין כל ישראלי שרוצה בקיומה של מדינת לאום יהודית בעלת זהות יהודית ומאפיינים יהודיים לבין מישהו שנטיותיו המיניות הן כאלה ואחרות שדוגל בערכים פרוגרסיביים שלא מקבל את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית. אני למשל לא תומך בהפרדה מוחלטת בין דת למדינה, אבל רבים מהארגונים האלה מצדדים בהפרדה בין דת למדינה. אז אתה מתאר לעצמך שיש הרבה יותר חיבורים ביני לבין חלק מידידיי ומכריי חובשי הכיפות הסרוגות לעומת אנשים שהם יוצאים בארגונים האלה".
האדם הלהט"בי הממוצע יצביע בבחירות על פי אותם ארגונים? "לא אני חושב שזו דרמה שמתחוללת בראשם של אנשים מסוימים אבל לא בהכרח בכלל הציבור הלהטב"י . הוא הולך פעם בארבע שנים מצביע לכנסת מה שהוא מצביע, חושב את מה שהוא חושב. מה שהציבור אולי לא יודע זה שיש פער מספרי מאוד גדול בין מספר האנשים שתומכים בקולם של ארגוני הקהילה בין הארגונים המסוימים שדיברנו עליהם לבין כלל הציבור".
לגבי שוויון הזכויות ללהטב"ים בישראל, תדהר מסביר שהמצב טוב מכפי שנוהגים להציג אותו בתקשורת "אני חושב שהמאבק הזה כמעט הסתיים, כיוון שלהומואים ולסביות שהם כ'ידועים בציבור' יש שוויון כמעט מלא. למעט העובדה שהם לא יכולים להיות רשומים בתעודת הזהות כנשואים שלי באופן אישי זה לא חשוב אבל יש כאלו שכן".
הוא מציע לבחון את הציבור הלהט"בי באופן אינדיבידואלי "אם ציבור המאזינים שלנו היו פוגשים פרטים ולא פוסטים בפייסבוק, הם היו מגלים שיש כל כך הרבה נקודות חיבור והשקות בין תפישות עולם לאומיות ופוליטיות בין רוב הציבור הלהט"בי לסטרייטי".
הוא מודה שכותרת המאמר מעט מאיימת ולא מבטאת נכונה את הלך הרוח "היא מדברת על איזו השתלטות של כוחות רשע והיא בעייתית מאוד. צריך להבדיל בין הכרה, שוויון וסובלנות לבין צימות בין תפישות עולם פרוגרסיביות ופוליטיות כאלו ואחרות שלא בהכרח מאפיינות את הציבור באופן כללי". לסיכום, תדהר מודה שיש מקום לכתב עת נוסף על זה של גלי בת חורין "אני חושב שלא נעשתה עבודה מספיק טובה במאמר הזה אם כי נגעו בדעות החד כיווניות של חברי הקהילה שלא בהכרח מייצגות את כלל הציבור הרחב".
