ערן דורון לשעבר המשנה לקונסול הכלכלי בניו יורק מסביר שבשיח הציבורי סביב דעת הקהל בישראל, סקרי הרשת זוכים לא פעם לזלזול מצד מכוני המחקר המסורתיים. עם זאת, מיזם הסקרים של "אליקספרס" מצליח למשוך תשומת לב גוברת בקרב אלו שמבקשים להבין את הלך הרוח האמיתי בקרב החברה היהודית בארץ.

אחד מהמאפיינים הבולטים של הסקרים הללו הוא היקף ההשתתפות. בתוך פרק זמן קצר של כשעתיים בלבד, משתתפים בהם בין שלושים לארבעים אלף איש – מספר חסר תקדים ביחס לסקרים מקובלים. יתרה מכך, ניכרת עקביות רבה בתוצאות: גם כאשר רק מאות משתתפים ענו בתחילת הדרך וגם כאשר מספרם חצה את רף עשרות האלפים – אחוזי התמיכה נותרו כמעט זהים.

הנתון הזה מבטל במידה רבה את החשש שמדובר במניפולציה רגעית של קבוצות לחץ. גם כאשר קבוצות פעילות במיוחד – בעיקר מהשמאל הפוליטי – מסוגלות להזרים עשרות אלפי מצביעים תוך זמן קצר באמצעות אפליקציות מסרים או רשתות חברתיות, עדיין לא נרשמו תנודות חדות או בלתי מוסברות בתוצאות.

בקרב השמאל הקיצוני קיימת נטייה להמעיט בערכו של המיזם, אולי בשל העובדה שהוא מזוהה יותר עם קהלים מהימין. אך ככל שעולה רמת הדיוק והעקביות, כך הולכת ומתבררת חשיבותו של הכלי הזה גם עבור מי שעד כה התעלם ממנו.

המבנה הדמוגרפי של משתתפי הסקרים עשוי להטות את הכף: מדובר לרוב באנשים שמגלים עניין בנעשה, שצורכים מידע עצמאי, ונכנסים מיוזמתם לעומק העובדות – לא רק דרך ערוצים מסורתיים. מאפיין זה עשוי להסביר את הפער הקיים לעיתים בין תוצאות הסקרים הללו לבין סקרים ממוסדים אחרים.

כך או כך, קשה להתעלם מההשפעה הגוברת של סקרי הרשת על תודעת הציבור. ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק פעיל במדידה ישירה של דעתם – כך גובר הצורך להכיר בכלים הללו כמרכיב משמעותי בתרבות הפוליטית של ישראל.