[fvplayer id="373"]
הרב אברהם וסרמן, רב קהילת גבורות מרדכי בגבעתיים, הגיע לדבר איתנו על ספרו פורץ-הדרך "רעך כמוך". זהו הספר הראשון המקיף הלכתית מעשית ורעיונית את השאלה: כיצד ניתן לחיות יחד עם אנשים שלצערנו אינם שומרי תורה ומצוות. "האתגר הזה קיים מאה חמישים שנה אולי אפילו יותר", אומר הרב וסרמן, "וההלכה גם בנושא הזה מוליכה אותנו בדרך שהיא דרך האמצע".
הרב וסרמן מזכיר את הירושלמי הממשיל מהי דרך האמצע: "הירושלמי אומר שהתורה היא כמו דרך שיש מצידה האחד שלג ומצידה השני אש, אם סטית הצידה לכיוון אחד – קפאת בשלג, גלשת לצד השני – נשרפת באש, דרך האמצע צריכה להיות די מדויקת".
https://tovnews.co.il/%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%94/
במילים אחרות – איזון. לרב וסרמן חשוב שלא השתמע שהאיזון המדובר הוא מן פשרה קרירה. "לוי אשכול היה עם חוש הומור מחודד. היו שואלים אותו: תגיד לוי, אתה רוצה לשתות תה או קפה? והוא היה משיב, יודעים מה? חצי תה חצי קפה. דרך האמצע היא לא חצי תה חצי קפה. דרך האמצע היא דבר שעומד בפני עצמו", הוא אומר. אם נתלה במשל שהביא קודם – דרך האמצע היא השלום שנוצר בין האש לקרח, בלי שהאחד מבטל את השני.
הספר של הרב וסרמן כתוב בעברית עדכנית, בבהירות גדולה, כך שגם אדם ללא השכלה תורנית נרחבת יבין אותו בקלות. עם זאת, הספר לא מוותר על דיון הלכתי מעמיק ומאתגר גם את באי בית המדרש. אחת הנקודות שהספר דן בהן היא על הגדרת תינוק שנשבה. לדבריו, הביטוי הזה אפילו קצת מעליב. "אתה קורא לי תינוק?" יאמר החילוני, "יש לי עוד מעט נכדים". לטענתו, אין מה להיעלב. "תינוק שנשבה זו שפה של בית מדרש. יש כאן מושג שהוא פרופר הלכתי", הוא אומר.
הרב וסרמן מסביר מהו המושג תינוק שנשבה: "תינוק שנשבה הוא תינוק שנלקח בשבי לבין הגויים ולא התחנך בחינוך יהודי תורני, ולכן על פי ההלכה לא ניתן לשפוט אותו על דברים שהוא עושה, כי אין לו שום מושג מהי שבת. כך בימנו, ניתן למצוא אדם חילוני שמספר לך שהוא עושה עונג שבת ומזמין את החברים לעשות על האש, כולם נהנים ואפילו שרים 'דרור יקרא'. מבחינתו הבחירה לא להדליק אש פוגעת בעונג שבת. אתה הוא זה שמתנהג בצורה משונה".
https://tovnews.co.il/%d7%99%d7%a9-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%9b%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%96%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%95/
אלא שהרב וסרמן לא מסתפק בכך וטוען טענה מהפכנית: "כיום רוב האנשים אינם בגדר תינוקות שנשבו". לדעתו, יש הגדרה מתאימה יותר, המופיעה בפירושו של הרמב"ן על התורה: "הרמב"ן כותב שיש מושג של קהל ששוגג. הוא אומר שיש בזמנו אנשים שאומרים שהתורה לא לימנו, אלא שייכת לעבר. מדובר על מצב שהציבור עצמו שגג. המדהים הוא שהרמב"ן כותב את זה במאה ה13".
אין ספק שהמושג "ציבור ששגג" נשמע יותר מכבד מתינוק שנשבה. השאלה, אם הריכוך הזה לא עלול ליצור תחושה שזה לא סוף העולם להיות חילוני. "זו דרך האמצע שדיברנו עליה", מסביר הרב וסרמן. "יש אפשרות לשים חומה, אתם פה אני שם, אני לא הפרעתי לך ואתה לא תפריע לי – וכל אחד הולך לדרכו. אם אנחנו רוצים לפרק את העם הזה לפחות לשני חלקים – זו הדרך הבטוחה. אבל אם אנחנו רוצים לחיות ביחד, צריך למצוא דרך מכובדת לעשות את זה על פי ההלכה, וזו הנקודה האתגרית איתה הספר מתמודד – איך לחיות ביחד בלי שאף צד מוותר על העמדה שלו".
