היועץ האסטרטגי ומומחה הבינה המלאכותית טופז רם מתייחס לדבריה של לוסי אהריש וטוען כי מי שמלין על המציאות הקיימת צריך להפנות את הטענות כלפי תפיסת היסוד של הדמוקרטיה הליברלית, שלדבריו אינה מתפקדת במרחב המזרח־תיכוני. גם באירופה ניכרת שחיקה במודל זה, לאחר עשורים שבהם הפך הליברליזם לברירת המחדל הרעיונית.
רם סבור כי יש לבחון בכנות את הצלחתן של מדינות שאינן מגדירות את עצמן כליברליות, ומפנה לדוגמאות כמו יפן ואיחוד האמירויות הערביות. לטענתו, השוואה זו מחייבת חשיבה מחודשת על האיזון בין זכויות הפרט לבין יכולת האכיפה והמשילות של המדינה.
בהתייחסו לפשיעה בחברה הערבית, רם מדגיש כי חיפוש מתמיד אחר פתרונות שאינם כרוכים בפגיעה כלשהי, מוביל לכישלון מתמשך. הוא טוען שלא ניתן מצד אחד לטעון לקורבנות ומצד אחר להתנגד להפעלת כוח תקיף, ומעריך כי ללא פעולה נחושה לא ניתן יהיה למגר את התופעה.
עם זאת, לצד הקריאה להגברת האכיפה, רם מציע גם כלי משלים: הטלת קנסות כבדים על גילויי אלימות, מתוך תפיסה שפגיעה משמעותית בכיס עשויה ליצור הרתעה אפקטיבית ולהביא לשינוי התנהגותי רחב.
