אלדד בק מזהיר כי דברי הנאצה והאיומים של נשיא טורקיה ארדואן כלפי ישראל הופכים, לקונקרטיים ומסוכנים מאי פעם. בק טוען כי מי שעדיין לא לוקח את הצהרותיו של ארדואן ברצינות חייב להתעורר, שכן הנשיא הטורקי מתכוון לכל מילה שהוא אומר.

בק סוקר את ההידרדרות ביחסים לאורך ציר הזמן, ומזכיר את התקרית המפורסמת בפורום דאבוס ב-2009. כבר אז, בעימות מול הנשיא שמעון פרס, החל ארדואן להטיח האשמות קשות בישראל, קילל ועזב את המקום בצורה משפילה. למרות נורות האזהרה הברורות הללו, ישראל בחרה להתעלם מהכיוון אליו הדברים הולכים.

לטענת בק, ישראל המשיכה להתנהל כאילו טורקיה היא השותפה החשובה ביותר שלה. הישראלים המשיכו לנפוש בטורקיה, והקשרים העסקיים והביטחוניים נמשכו כסדרם, למרות הבעייתיות הגוברת. הוא מותח ביקורת חריפה על הנטייה הישראלית לעצום עיניים ואוזניים מול המציאות המשתנה. בק מסכם כי הכתובת הייתה על הקיר כבר לפני שנים, אך במקום להגיב בתקיפות, ישראל העדיפה לנקוט במדיניות של חנופה כלפי מי שמתעלל בה, ובכך אפשרה למצב להגיע לנקודת הרתיחה הנוכחית.