פעילת הציבור איילת לאש מתריעה מפני סכנה קיומית למדינת ישראל, הנובעת לשיטתה מהתעצמות האיום הפנימי ואובדן השליטה הביטחוני. לאש טוענת כי ההפרדה המסורתית בין ערביי יהודה ושומרון לבין ערביי ישראל בתוך הקו הירוק היא מלאכותית ואינה קיימת עוד בשטח, שכן שני הצדדים רואים עצמם כקולקטיב פלסטיני אחיד השואף למימוש זכות השיבה. היא מדגישה כי המאבק אינו מתמקד בקווי 67′ אלא בערים כמו יפו, לוד ורמלה, וכי מי שמזהה עצמו כחלק מהמאבק הפלסטיני בתוך המדינה צריך להיחשב כאויב ולהיות מטופל בהתאם.

אחד הנושאים המדאיגים ביותר שעולים בראיון הוא חוסר היכולת של מערכת הביטחון לאמוד את היקף החימוש בקרב האוכלוסייה הערבית. לאש מביעה חרדה מכך שלשב”כ ולמודיעין אין נתונים מדויקים על כמות האמל”ח, הטילים וטילי הנ”ט שנאגרו, ומתארת מציאות של הברחות ליליות בלתי פוסקות, לעיתים באמצעות רחפנים משוכללים. לפי הערכות שהיא מציגה, מדובר בכמויות אדירות של עשרות עד מאות אלפי כלי נשק המייצרים צבא של ממש בתוך גבולות המדינה ובסמוך ליישובים. היא מסכמת כי המצב ביהודה ושומרון חמור במיוחד בשל היעדר ריבונות מלאה ואכיפה רופפת, מה שיוצר שילוב מסוכן של אידיאולוגיה לאומנית עם מצבורי נשק בלתי נתפסים.