חנן עמיאור, עורך אתר “פרספקטיבה”, יוצא במתקפה חזיתית נגד מה שהוא מכנה “תת-רמה של עבודה עיתונאית” ושימוש בשקרים מודעים כדי לשרת אג’נדה פוליטית. במוקד הביקורת עומד העיתונאי הוותיק נחום ברנע, שלטענת עמיאור עיוות באופן אכזרי את נסיבות מותו של נער ישראלי בפיגוע דריסה באזור שא-נור.

עמיאור מתאר כיצד ברנע התייחס בכתביו לרצח המזעזע כאל “תקרית שנסיבותיה שנויות במחלוקת” או כאל “תאונה שהתרחשה אולי בזדון”. זאת, למרות קיומו של כתב אישום מפורש המבוסס על הודאה ושחזור של המחבל, שתיאר כיצד עקב אחרי הטרקטורון של שני הנערים והמתין לשעת כושר כדי לנגוח בהם אל תוך התהום. עמיאור תוהה האם נותרו גבולות אדומים לעיתונות בישראל, והאם המחויבות לאמת נזנחה לטובת הניסיון להציג את ציבור המתיישבים באור שלילי בכל מחיר, גם על חשבון רגשותיה של משפחה שכולה.

הביקורת אינה עוצרת בברנע בלבד. עמיאור מרחיב את היריעה ומבקר גם את עיתון “הארץ” על פרסום ידיעות המבוססות על עדויות של מחבלים כלואים בנוגע לתנאי החזקתם, תוך הצגתן כעובדות עיתונאיות מוגמרות. לדבריו, השימוש בעדויות של מי שאינטרס השקר טבוע בהם, מבלי להטיל בהן ספק או להמתין לבירור רשמי, מהווה כשל מקצועי חמור. בסיכומו של דבר, עמיאור מציג תמונה מדאיגה של תקשורת המעדיפה, לטענתו, את הנרטיב הפוליטי על פני העובדות בשטח, ובכך בוגדת בתפקידה הציבורי הבסיסי ביותר.