על פי מומחה הטילים אלי בר-און, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה חושפת שינוי דרמטי במאזן הכוחות הצבאי המודרני, כאשר אוקראינה מצליחה “להכות שוק על ירך” את המעצמה הרוסית הגדולה ממנה משמעותית. בר-און מדגיש כי ההישגים האוקראיניים, הכוללים תקיפות בעומק של אלפי קילומטרים לתוך שטח רוסיה, עד כדי פגיעה בבתי זיקוק במרחק של 2,700 קילומטרים מהגבול, מושגים ללא צורך במטוסי קרב יקרים כמו ה-F-35 או ה-F-16. במקום זאת, האוקראינים עושים שימוש נרחב בכטב”מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מתאבדים וזולים יחסית, שמחירם נע בין 50 ל-200 אלף דולר ליחידה.

היתרון המרכזי של כלי טיס אלו טמון ביכולתם לטוס נמוך, לחמוק ממערכות מכ”ם ולתקוף ב”להקות” מכל הכיוונים, מה שמקשה מאוד על מערכות ההגנה הרוסיות, שנחשבות מהמתקדמות בעולם, ליירטם באופן מלא. בר-און מסביר כי גם עם אחוזי הצלחה נמוכים יחסית, השימוש בכטב”מים נותר כלכלי ואפקטיבי הרבה יותר מהפעלת מטוסי סילון מאוישים, המלווה בעלויות תחזוקה אסטרונומיות ובסיכון חיי טייסים. הטכנולוגיה המאפשרת ניווט מדויק באמצעות מצלמות מבטיחה שהפגיעות יהיו כירורגיות ויגרמו לנזק כבד ליעדים אסטרטגיים, ובכך אוקראינה מצליחה לנטרל את העליונות המסורתית של הצבא הרוסי ולהרחיק את כוחותיו מקו הגבול.