יוגב טיקטין בן קיבוץ הזורע מתייצב ומציג קול ייחודי ושונה מהנוף המוכר בתנועה הקיבוצית. כשהוא מביט בתמונת עבר ממוזיאון השטעטל בליטא, שם למד סבו ב”חדר”, הוא מבהיר כי לימוד התורה מהווה את ה-DNA היסודי והעמוק ביותר של העם היהודי לדורותיו.
לדבריו, הפער הקיים בציבור החילוני ביחס להבנת ערך התורה מוליד תחושות שליליות, ניכור ועוינות כלפי ציבורים שלמים בחברה הישראלית, בהם שומרי מסורת, דתיים וחרדים. הוא מדגיש כי הדיון הציבורי בסוגיית גיוס החרדים ושילובם במשק חייב לצמוח מתוך כבוד אמתי והערכה לערך לימוד התורה, ולא להישען על חישובים ואתננים פוליטיים. לצד התמיכה הברורה בשילוב החרדים בכלכלה ובכוחות הביטחון לפי הכלל של “אם אין קמח אין תורה”, הוא קורא להכיר בחשיבותה הרוחנית והתרבותית של מורשת ישראל כמכנה משותף לכלל חלקי העם.
בתשובה לשאלה כיצד הוא מגדיר את זהותו וחיבורו למסורת כמי שצמח בקיבוץ חילוני של “השומר הצעיר”, הוא מסביר כי אינו מגדיר עצמו כאדם דתי במובן הפשטני, אך מזהה בארון הספרים היהודי את הבסיס לקיומה ולזהותה של המדינה. לשיטתו, עמדתו הנוכחית היא תוצאה של תהליך התפתחות אישי, קריאה ומפגשים בלתי אמצעיים עם אנשים ואירועים במציאות הישראלית.
