סודאן, הנתפסת לעיתים קרובות כזירה שולית ומרוחקת, מהווה למעשה צומת גיאופוליטי קריטי שבו מצטלבים אינטרסים עולמיים ומאבקי כוחות אזוריים. בשיחה עם השגריר לשעבר ד”ר חיים קורן, נפרס הרקע ההיסטורי והאסטרטגי למשבר הנוכחי במדינה.
שורשי המתיחות בסודאן נעוצים בהרכב חברתי ואתני שסוע עוד מהתקופה הקולוניאלית, בין אליטה מוסלמית-ערבית מצפון המדינה, אוכלוסייה נוצרית בדרום (שהתפצלה והקימה את דרום סודאן ב-2011), ואוכלוסיות מוסלמיות ממוצא אפריקאי במערב (חבל דרפור), אשר סבלו מרדיפות קשות וג’נוסייד. לאורך השנים נעה סודאן בין ניסיונות קצרי מועד לדמוקרטיה לבין שרשרת הפיכות צבאיות, תוך אימוץ קו פאן-ערבי ובהמשך אסלאמיסטי-ג’יהאדיסטי קיצוני תחת שלטונו של עומר אל-בשיר, במהלכו אירחה את אל-קאעידה ושיתפה פעולה הדוק עם איראן בהברחות נשק לעזה ולחיזבאללה.
לאחר הדחתו של אל-בשיר ב-2019 והצטרפותה של סודאן להסכמי אברהם ב-2020, פרצה באפריל 2023 מלחמת אזרחים אכזרית בין שני השליטים החזקים במדינה: מפקד הצבא והנשיא עבד אל-פתאח אל-בורהאן מול סגנו לשעבר ומפקד כוחות התגובה המהירה (RSF, מיליציות הג’נג’אוויד לשעבר), מוחמד חמדאן דקלו המכונה “חמתי”. מאבק פנימי זה גבה את חייהם של רבבות, הביא ל-12 מיליון פליטים ועקורים, ויצר משבר הומניטרי חמור של רעב ומגפות.
במקביל ללחימה המקומית, סודאן הפכה לשדה קרב של בריתות בינלאומיות: איחוד האמירויות תומכת בכוחותיו של חמתי, השולט במכרות הזהב ובנתיבי המעבר לחבל הסאהל, בעוד שאל-בורהאן זוכה לתמיכת מצרים, סעודיה, טורקיה, וחידוש היחסים הצבאיים עם איראן ורוסיה. השגריר קורן מדגיש כי המאבק על סודאן אינו רק עניין פנימי, אלא חלק ממערכה רחבה על נתיבי שיט, משאבי טבע, ושליטה גלובלית בין הציר המערבי לציר הרדיקלי.
This is really interesting, You’re a very skilled blogger. I’ve joined your feed and look forward to seeking more of your magnificent post. Also, I’ve shared your site in my social networks!
I’m often to blogging and i really appreciate your content. The article has actually peaks my interest. I’m going to bookmark your web site and maintain checking for brand spanking new information.