במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו”ם שנערכה ב-22 בספטמבר 2026, התייחס נשיא צרפת עמנואל מקרון למצב הביטחוני ביהודה ושומרון. בנאומו טען הנשיא הצרפתי כי חמאס מעולם לא פעל באזור זה. דברים אלו נאמרו במסגרת התייחסות רחבה יותר של מקרון למצב ההומניטרי בעזה ולמדיניות הישראלית ביהודה ושומרון, תוך שהוא קורא לכיבוד זכויות הפלסטינים כחלק מהבטחת ביטחון ישראל. האמירה עוררה תגובות מיידיות וזעם רב בדרגים המדיניים בישראל.
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה תגובה רשמית חריפה שבה הגדירה את דבריו של מקרון כאבסורד גרוטסקי. בהודעת הלשכה הודגש כי ארגון הטרור חמאס מבצע פיגועים נגד אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון באופן תדיר, וכי המציאות בשטח סותרת לחלוטין את הטענה שהוצגה בנאום. גורמים מדיניים בישראל ציינו כי מדובר בהתעלמות מהעובדות בשטח ומהאיומים הביטחוניים עמם מתמודדת ישראל מדי יום.
בנוסף לדרג המדיני הבכיר, גם נציגי ציבור נוספים הצטרפו לביקורת. ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין ויו”ר מועצת יש”ע, הגיב לדברים וכינה את עמדתו של מקרון תמיכה שפלה בארגון הטרור חמאס. הביקורת הציבורית בישראל התמקדה בפער שבין המציאות הביטחונית המוכרת לבין התיאור שהציג הנשיא הצרפתי מעל בימת האו”ם.
בעקבות הסערה הציבורית והמדינית, גורמים בצרפת ניסו להבהיר את כוונת הנשיא. על פי הבהרות אלו, הכוונה בדבריו של מקרון הייתה שחמאס אינו הגוף השלטוני ביהודה ושומרון, בניגוד למצבו ברצועת עזה. עם זאת, הבהרה זו לא הובילה להרגעת הביקורת מצד גורמים רשמיים בישראל, שהמשיכו לעמוד על כך שהאמירה המקורית הייתה שגויה ומטעה.
האירוע התרחש על רקע כינוס העצרת הכללית של האו”ם, שבו נידונו סוגיות ביטחוניות אזוריות וגלובליות. נאומו של מקרון כלל גם ביקורת על תוכניות מדיניות אחרות בנוגע לעזה, מה שהוסיף למתיחות הדיפלומטית סביב דבריו. ישראל מצידה הדגישה כי המאבק בטרור אינו נתון למשא ומתן וכי היא לא תקבל התבטאויות שנתפסות כצביעות בינלאומית על חשבון ביטחון אזרחיה.
התקרית מדגישה את הפערים הקיימים בין ישראל לבין חלק מהמדינות האירופיות בנוגע להערכת המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. בעוד ישראל מדגישה את הפעילות המבצעית של ארגוני הטרור באזור, גורמים בינלאומיים מסוימים נוטים להפריד בין הזירות השונות או להטיל ספק באופי הפעילות של חמאס מחוץ לרצועת עזה.
הביקורת הישראלית על דברי מקרון משתלבת בקו מדיני תקיף שמובילה הממשלה מול מוסדות האו”ם ומנהיגים בינלאומיים, במיוחד בנושאים הנוגעים לזכותה של ישראל להגנה עצמית. הדיון הציבורי בישראל בעקבות הנאום שיקף את הרגישות הגבוהה לכל אמירה בינלאומית המטילה ספק באופי האיומים הביטחוניים ביהודה ושומרון.
נכון לעכשיו, לא נרשמה נסיגה רשמית של הנשיא הצרפתי מהדברים, מעבר להבהרות הדרג המקצועי בצרפת. המתיחות הדיפלומטית נותרה בעינה, כאשר ישראל ממשיכה להציג את הנתונים הביטחוניים המעידים על מעורבות חמאס בפיגועים ביהודה ושומרון כחלק מהמערכה הכוללת נגד הטרור.
האירוע מהווה תזכורת למורכבות היחסים בין ישראל לצרפת, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית גבוהה. הדיון סביב דברי מקרון צפוי להמשיך ולהעסיק את הדרגים המדיניים, שכן הוא נוגע בליבת הוויכוח על הלגיטימציה של הפעילות הישראלית ביהודה ושומרון.
לסיכום, האמירה של מקרון עוררה תגובת נגד חריפה מצד הדרג המדיני והציבורי בישראל, שראו בה עיוות של המציאות הביטחונית. ישראל ממשיכה לעמוד על עמדתה כי חמאס מהווה גורם טרור פעיל ומרכזי ביהודה ושומרון, וכי כל ניסיון להציג תמונה אחרת פוגע בביטחון המדינה ובמאבק הבינלאומי בטרור.
