במתקפה חריפה וחסרת תקדים על התנהלות בכירי מערכת הביטחון, ד”ר גיורא כץ מותח ביקורת נוקבת על מה שהוא מגדיר כפגיעה בלתי נתפסת בביטחון המדינה ובסדרי השלטון. כץ מתייחס למקרים שבהם גורמים מתוך צמרת המדינה ושותפי סוד מובהקים פעלו מאחורי גבו של הדרג המדיני מול הממשל האמריקאי כדי לסכל מהלכים ביטחוניים. לדבריו, המציאות שבה בעל תפקיד בכיר ביותר פונה לגורמים זרים ומתריע כי בכוונת הדרג הנבחר לבצע פעולה שאינה מוסכמת עליו מהווה חציית קו אדום חמורה.

מעבר למקרה הספציפי, כץ מצביע על תופעה רחבה ועמוקה יותר בצמרת הביטחונית שפרשה לגמלאות, אשר מתייצבת פעם אחר פעם כאיש אחד נגד ראש הממשלה. הוא תוקף בחריפות את אותם בכירים שנהנו מתנאים מפליגים, שירות יוקרתי ופנסיות עתק, וטוען כי דווקא הם, שמונו בידי ההנהגה ונשבעו להגן על המערכת, בוחרים לתקוף אותה בחריפות רק לאחר שסיימו את תפקידם. כץ מדגיש את האבסורד בכך שמי ששתקו ונהנו מהמערכת במשך שנים, הפכו למבקריה החריפים ביותר ברגע שפשטו את המדים.

במבט היסטורי-תרבותי רחב, כץ קושר את דפוס הפעולה הזה לשורשים עמוקים במנטליות הישראלית, עוד מימי יציאת מצרים. לטענתו, אין מדובר ב”ערב רב” כפי שיש המנסים לטעון, אלא בדפוס מובנה של מרדנות וערעור מתמיד על מנהיגות, כפי שבני ישראל קראו תיגר על משה רבנו מיד לאחר שהוציא אותם מעבדות לחירות. כץ מסכם כי מדובר במאבק תודעתי והנהגתי עמוק, שבו הרצון לערער על הסמכות גובר לעיתים על האינטרס הלאומי הרחב, ומציב אתגר מורכב מול הנהגת המדינה.