בריאיון שערך בערוץ TOV, שיתף ד”ר מיכאל בן ארי בתחושותיו הקשות מהדיון שנערך בעניינו בבית המשפט העליון ומתח ביקורת חריפה על היחס שקיבל מהשופטים, ובפרט מנשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות. לדבריו, האווירה באולם הייתה עוינת באופן חד-צדדי, כאשר נמנעה ממנו ומנציגו הזכות הבסיסית להשמיע את טענותיהם כראוי, ועורך דינו אף ספג מתקפה בוטה ובריונית מצד השופטת חיות מיד עם תחילת דבריו.

בן ארי התייחס לאחד מסעיפי האישום המרכזיים שהופנו נגדו, הנוגע לדברים שאמר בחוג בית בעפולה בעקבות מכרז שבו זכו ערבים בכל 45 המגרשים בשכונה שקטה בעפולה עילית. הוא תיאר כיצד מחה על המצב וטען לאיפה ואיפה מובהקת – בעוד שאירועים אלימים כמו שריפת בתי יהודים בפקיעין אינם זוכים לגינוי או להגדרה כגזענות, הרי שהתנגדות לתוצאות המכרז הוצגה נגדו כהסתה לגזענות ופגיעה בזכויות.

בפנייתו לשופטת חיות בדיון, הדגיש בן ארי את הצביעות המשפטית והציבורית סביב חוק ועדות הקבלה. לטענתו, מנגנון ועדות הקבלה נוצר במקור על ידי אנשי הקיבוצים כדי לסנן מועמדים ולמנוע כניסת ערבים בעקבות בג”ץ קציר, וזכה להכשר מצד בית המשפט העליון. בן ארי תהה מדוע התנהלות המאושרת ומותרת לקיבוצים הופכת להסתה אסורה כאשר הוא מביע עמדה דומה ביחס לעפולה, וסיכם כי אין כל מקום להשוואה בין היחס הנוקשה והמפלה שחווה בעצמו במערכת המשפט לבין היחס הסלחני שמקבלים גורמים אחרים.