משרד הבריאות פרסם את הדוח השנתי המסכם את פעילות קופות החולים לשנת 2025. הדוח מציג תמונת מצב מורכבת של המערכת, הכוללת נתונים על המצב הכלכלי של כל אחת מהקופות, לצד נתונים על ניידות המבוטחים בין הקופות השונות במהלך השנה החולפת. הממצאים מצביעים על פערים ניכרים בין הקופות הן במישור התקציבי והן בשיעורי הצמיחה של בסיס המבוטחים.

במישור הכלכלי, הדוח מצביע על כך ששירותי בריאות כללית סיימה את שנת 2025 בגירעון של 364 מיליון שקלים. על פי הנתונים, גירעון זה נרשם כשיפור לעומת השנה הקודמת. הגורם המרכזי לגירעון בקופה זו מיוחס לפעילותם של 14 בתי החולים הנמצאים בבעלותה, אשר רשמו הפסד מצטבר של כ-2.83 מיליארד שקלים במהלך השנה.

מנגד, שלוש קופות החולים האחרות הציגו נתונים חיוביים וסיימו את השנה בעודף תקציבי. קופת חולים מכבי רשמה עודף של 111 מיליון שקלים, קופת חולים מאוחדת סיימה את השנה עם עודף של 53 מיליון שקלים, וקופת חולים לאומית רשמה עודף תקציבי של שישה מיליון שקלים.

במקביל לנתונים הפיננסיים, הדוח מציג את נתוני המוסד לביטוח הלאומי בנוגע למעבר מבוטחים בין הקופות. במהלך שנת 2025 החליפו 228,513 מבוטחים את קופת החולים שבה היו רשומים. נתון זה משקף את התחרות המתמשכת בין הקופות על צירוף מבוטחים חדשים לשורותיהן.

בבחינת הגידול נטו במספר המבוטחים, קופת חולים מכבי רשמה את הגידול הגבוה ביותר מבין הקופות, עם תוספת של 11,182 מבוטחים נטו במהלך השנה. נתונים אלו מצטרפים למגמות שנצפו בשנים קודמות, שבהן הקופות השקיעו מאמצים שיווקיים ותפעוליים משמעותיים כדי להגדיל את נתח השוק שלהן.

סוגיית הגירעונות של קופות החולים והפערים ביניהן מעסיקה את משרד הבריאות מזה שנים. הדוח הנוכחי מדגיש כי בעוד שהקופות הקטנות והבינוניות הצליחו להגיע לאיזון או לעודף, הקופה הגדולה ביותר, כללית, ממשיכה להתמודד עם אתגרים כלכליים כבדים הנובעים מהחזקת מערך בתי חולים רחב היקף.

מערכת הבריאות בישראל מבוססת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המאפשר לכל תושב לבחור את קופת החולים שבה הוא חבר ולעבור ביניהן בהתאם לנהלים שנקבעו. המעבר בין הקופות אינו פוגע בזכויות המבוטח, והוותק שנצבר בשירותים נוספים נשמר בדרך כלל, בכפוף לתנאי המעבר.

התחרות בין הקופות באה לידי ביטוי לא רק בגיוס מבוטחים, אלא גם בהשקעה בשירותים רפואיים, בטכנולוגיות ובזמינות תורים. דוחות קודמים של משרד הבריאות הצביעו על כך שהתחרות עשויה להוביל לשיפור בשירות, אך גם ליצירת כפילויות במתן שירותים בקהילה ולעלויות שיווק גבוהות.

במהלך השנה האחרונה נדונו גם סוגיות הקשורות לביטוחי הסיעוד, כאשר משרד הבריאות בחן מהלכים לשינוי מבני בענף. נושא זה, לצד סוגיות של מיגון מרפאות וזמני המתנה לבדיקות רפואיות, מהווה חלק מהאתגרים הניהוליים של קופות החולים אל מול משרד הבריאות.

נתוני הדוח לשנת 2025 משקפים את המציאות הכלכלית המורכבת שבה פועלות הקופות. בעוד שהממשלה מעבירה תקציבי תמיכה ייעודיים מעבר לסל הבריאות הבסיסי, הפערים בביצועים הפיננסיים נותרים מוחשיים. משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר הנתונים כדי לבחון את הצורך בצעדי רגולציה נוספים.

השינויים במספר המבוטחים בכל קופה מושפעים ממגוון גורמים, בהם איכות השירות, פריסת המרפאות, זמינות הרופאים המומחים והיצע השירותים המשלים. הקופות פועלות בדרכים שונות כדי לשמר את המבוטחים הקיימים ולמשוך אוכלוסיות חדשות.

הדוח הנוכחי מהווה כלי עבודה עבור קובעי המדיניות במשרד הבריאות ובמשרד האוצר לצורך תכנון תקציבי עתידי. היציבות הפיננסית של קופות החולים נחשבת לאחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות הציבורית בישראל.

לצד הנתונים הכלכליים, הדוח מתייחס גם למדדים תפעוליים שונים, כגון מספר המגעים הטיפוליים והיקף השימוש בבדיקות מתקדמות. נתונים אלו מסייעים להבין את היקף הפעילות של כל קופה ביחס למספר המבוטחים שלה.

הדיון הציבורי סביב מצבן של קופות החולים צפוי להימשך, במיוחד לאור הצורך בהתאמת המערכת לצרכים המשתנים של האוכלוסייה ולעלויות הגוברות של השירותים הרפואיים. משרד הבריאות צפוי להמשיך ולפרסם נתונים תקופתיים על פעילות הקופות.

לסיכום, שנת 2025 אופיינה בהמשך המגמות הכלכליות המוכרות במערכת הבריאות, עם גירעונות ממוקדים במוסדות רפואיים גדולים ועודפים בקופות אחרות. ניידות המבוטחים נותרה גבוהה, מה שמעיד על שוק פעיל ותחרותי בתוך המערכת הציבורית.