קבוצת משפחות המורכבת מבוגרי ישיבת רמת גן הודיעה על כוונתה להקים יישוב חדש בשם גבע שומרון. היישוב מתוכנן לקום בשטח ששימש בעבר כבסיס אימון חטיבתי של הצנחנים, הממוקם בצפון השומרון בסמוך לאזור שא-נור. המהלך מגיע כחלק מפעילות התיישבותית רחבה יותר המתרחשת בחודשים האחרונים במרחב צפון השומרון.
השטח המיועד להקמת היישוב פונה בעבר במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, אז פונו יישובים ובסיסים צבאיים באזור. כעת, בוגרי הישיבה ומשפחותיהם פועלים לחידוש הנוכחות היהודית בנקודה זו. במהלך סיור שערכו נציגי הגרעין במקום, צוינה החשיבות ההיסטורית והלאומית שהם מייחסים לשיבה לאזור זה.
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, התייחס ליוזמה במהלך ביקורו בשטח עם המשפחות. דגן הדגיש את התפיסה המקומית הרואה בהקמת היישובים החדשים הזדמנות לתיקון המצב שנוצר לאחר הפינוי לפני כשני עשורים. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי המשתלב בתוכניות הפיתוח של המועצה עבור האזור כולו.
הקמת גבע שומרון מצטרפת לשורה של מהלכים התיישבותיים שבוצעו בצפון השומרון במהלך שנת 2026. בין היתר, עלו על הקרקע גרעינים נוספים ביישובים כגון חרמש, כדים ועיבל, וכן הוקם היישוב עמק דותן. מהלכים אלו מבוצעים תחת הכותרת של תוכנית התחברות, שמטרתה המוצהרת היא הרחבת ההתיישבות היהודית במרחב.
התוכנית הכוללת, כפי שהוצגה על ידי גורמים במועצה האזורית שומרון, מציבה יעד של הקמת 19 יישובים חדשים ברחבי צפון השומרון. המטרה היא ליצור רצף התיישבותי שיחזק את האחיזה היהודית באזור ויעניק מענה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים של התושבים. הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני מעורבים בתהליכי האישור של יישובים אלו.
המשפחות המייסדות של גבע שומרון מציינות כי ההחלטה להצטרף לגרעין נובעת מחיבור אישי וערכי לארץ ישראל. עבור רבים מהם, מדובר במימוש של תפיסת עולם המשלבת לימוד תורה עם עשייה חלוצית. בוגרי הישיבה מדגישים כי הם רואים בהקמת היישוב משימה לאומית ארוכת טווח.
השטח שבו יוקם היישוב עבר הכנות ראשוניות לקראת העלייה לקרקע. במועצה האזורית שומרון מציינים כי העבודה מתבצעת בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח את הסדרת המקום. התשתית בבסיס הצנחנים לשעבר צפויה לעבור התאמות כדי לאפשר מגורי קבע למשפחות המצטרפות.
ההתיישבות בצפון השומרון נתפסת על ידי תומכיה כמרכיב מרכזי בביטחון האזור. על פי עמדת המועצה, נוכחות אזרחית קבועה בנקודות אסטרטגיות מסייעת בשמירה על השטח ומונעת השתלטות עוינת. השרים ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ’ הביעו בעבר תמיכה בתוכניות אלו וקידמו החלטות ממשלה המאפשרות את הרחבת ההתיישבות.
התהליך כולל גם היבטים תכנוניים ומשפטיים מורכבים, שכן מדובר בשטחים שחלקם היו בעבר בשימוש צבאי. עם זאת, במועצה האזורית שומרון מדווחים על התקדמות משמעותית באישור התוכניות מול משרדי הממשלה. כל יישוב חדש שעולה לקרקע עובר תהליך של הסדרה מול רשויות התכנון.
המשפחות המגיעות ליישובים החדשים מגיעות מרקעים מגוונים, אך כולן שותפות לחזון ההתיישבותי. בוגרי ישיבות, לוחמי מילואים ומשפחות צעירות מהווים את עמוד השדרה של גרעיני ההתיישבות הללו. הם מביאים עמם את הניסיון שצברו בשירות הצבאי ובמוסדות החינוך.
הקמת גבע שומרון צפויה להימשך בשלבים, כאשר בשלב הראשון יוקמו מבנים זמניים ולאחר מכן יתוכננו מבני קבע. המועצה האזורית שומרון מספקת ליווי לוגיסטי ותכנוני לגרעינים העולים לקרקע, במטרה להבטיח את יציבותם של היישובים החדשים לאורך זמן.
האזור שבו מוקם היישוב מאופיין בטופוגרפיה הררית, המקנה לו חשיבות אסטרטגית. השליטה על צירים מרכזיים בצפון השומרון נחשבת ליעד מרכזי של תוכנית ההתיישבות. הקמת היישובים החדשים נועדה ליצור חיבור בין היישובים הוותיקים לבין הנקודות החדשות.
הציבור בישראל עוקב אחר ההתפתחויות בצפון השומרון בעניין רב. עבור חלקים נרחבים בציבור, מדובר בשינוי משמעותי במפת ההתיישבות לאחר שנים של קיפאון. הדיון הציבורי סביב הנושא מתמקד בשאלות של ריבונות, ביטחון והתיישבות.
המשפחות המייסדות של גבע שומרון מביעות אופטימיות לגבי עתיד היישוב. הן מציינות כי התמיכה שהן מקבלות מהמועצה האזורית ומגורמים נוספים מחזקת את ידיהן. המטרה היא להפוך את גבע שומרון ליישוב משגשג שיהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב ההתיישבותי בצפון השומרון.
הפעילות בשטח נמשכת במקביל להליכים הבירוקרטיים. המשפחות פועלות להכשרת הקרקע ולהקמת התשתיות הבסיסיות הנדרשות למגורים. במועצה האזורית שומרון מדגישים כי מדובר בתהליך מוסדר ומתוכנן היטב, שנועד להבטיח את הצלחת המשימה.
לסיכום, הקמת גבע שומרון מהווה נדבך נוסף בתוכנית ההתיישבות בצפון השומרון. בוגרי ישיבת רמת גן, יחד עם הנהגת המועצה האזורית, פועלים למימוש החזון של חידוש הנוכחות היהודית באזור, תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך.
