לאחר מערכת בחירות סוערת ותוצאות שהובילו למבוי סתום פוליטי, חל שינוי משמעותי בעמדתו של יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. בצעד שמהווה תפנית מהצהרותיו הקודמות, הודיע ליברמן כי הוא נכון לבחון הקמת ממשלה בשיתוף המפלגות החרדיות, תוך נכונות להתגמש בנושאים שהיוו עד כה קווי יסוד נוקשים עבור מפלגתו.
ההודעה מגיעה על רקע סבב ההתייעצויות בבית הנשיא, שנפתח לאחר הבחירות לכנסת ה-26 שנערכו בסוף חודש אוקטובר. המערכת הפוליטית כולה נמצאת בתהליך של חישוב מסלול מחדש, כאשר המפלגות השונות בוחנות את האפשרויות העומדות בפניהן להקמת קואליציה יציבה.
בשיחות סגורות ובהתבטאויות פומביות, הבהיר ליברמן כי הוא אינו מתכוון לתמוך בממשלה הנשענת על הימנעות של הרשימה המשותפת או רע”מ. עם זאת, בכל הנוגע למפלגות החרדיות, הציג גישה פרגמטית יותר מבעבר. לדבריו, תוצאות הבחירות מחייבות את כלל השחקנים הפוליטיים להפגין גמישות.
בנושא חוק הגיוס, שהיה לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בין ישראל ביתנו למפלגות החרדיות לאורך השנים, ציין ליברמן כי הוא מוכן להתפשר. על פי הערכות פוליטיות, המשא ומתן העתידי עשוי להתבסס על מתווה חוק הגיוס שהוצע בעבר על ידי מפלגתו בשנת 2018.
במקביל לשינוי העמדה של ליברמן, עלו הערכות במערכת הפוליטית כי במידה ותוקם ממשלה רחבה הכוללת את המפלגות החרדיות, ייתכן ויוסכם על מנגנון רוטציה בראשות הממשלה. שמו של גדי איזנקוט עלה כמי שעשוי להיות שותף למנגנון כזה מול ליברמן.
עם זאת, ליברמן הביע הסתייגות עקרונית ממנגנון הרוטציה עצמו. הוא הגדיר אותו כמנגנון מזיק שעלול לפגוע ביכולת הניהול התקינה של המדינה, גם אם הוא נדרש כפתרון פוליטי במצבים מורכבים.
ראשי גוש השינוי, הכולל את יאיר לפיד, נפתלי בנט, גדי איזנקוט, יאיר גולן ואביגדור ליברמן, קיימו פגישות תיאום מאז הבחירות במטרה לבחון את צעדיהם. הפגישות נועדו לבחון את מימוש הרוב הפרלמנטרי האפשרי, אך נראה כי המציאות הפוליטית דוחפת את השחקנים למהלכים בלתי צפויים.
מנגד, המפלגות החרדיות ממשיכות לנהל את המשא ומתן שלהן בזהירות. מפלגת דגל התורה הודיעה כי לא תמליץ בפני הנשיא על אף מועמד להרכבת הממשלה בשלב זה, תוך שהיא מנהלת חילופי דעות עם הנשיא בנושאים העומדים על הפרק, ובראשם סוגיית גיוס החרדים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר מצידו כי הוא פתוח לשיח על הקמת ממשלה רחבה בהובלתו. הוא הדגיש כי הציבור הישראלי אינו מעוניין בממשלה התלויה במפלגות שאינן מכירות במדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך סימן את גבולות הגזרה שלו.
התפתחות זו מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה ליברמן הציב וטו מוחלט על ישיבה עם המפלגות החרדיות. הצהרתו הנוכחית מסמנת את סיומו של הווטו הזה, מה שפותח פתח לאפשרויות קואליציוניות שלא נראו אפשריות עד לפני ימים ספורים.
הדינמיקה הפוליטית הנוכחית משקפת את הקושי להקים ממשלה יציבה ללא פשרות אידיאולוגיות משמעותיות. כל צד במפה הפוליטית נדרש כעת להכריע בין עקרונותיו לבין הצורך להקים ממשלה מתפקדת.
המשא ומתן הקואליציוני צפוי להימשך בימים הקרובים, כאשר כל צד מנסה למקסם את הישגיו תוך הבנה שהזמן העומד לרשותם מוגבל. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הנכונות של ליברמן להתפשר תתורגם להסכמים קואליציוניים חתומים.
בתוך כך, אריה דרעי הודיע כי אין בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, והדגיש כי מפלגתו תפיק לקחים מתוצאות הבחירות ותמשיך לפעול בזירה הציבורית. הצהרה זו מחזקת את מעמדו כגורם מרכזי בכל משא ומתן עתידי.
הציבור הישראלי ממתין לראות האם המהלכים הללו יובילו להקמת ממשלה יציבה או שמא המדינה תצעד שוב לעבר אי-ודאות פוליטית. נכון לעכשיו, המגעים נמשכים מאחורי הקלעים, והתמונה הפוליטית נותרה נזילה.
ההתפתחויות האחרונות מדגישות את השבריריות של המערכת הפוליטית הנוכחית ואת הצורך בפתרונות יצירתיים כדי לצאת מהמבוי הסתום. כל צעד של המפלגות נבחן בקפידה על ידי הציבור ועל ידי השותפות הפוטנציאליות לקואליציה.
הימים הקרובים יהיו קריטיים להבנת הכיוון אליו הולכת המערכת הפוליטית, כאשר כל הצדדים מבינים כי ללא פשרות, האפשרות של בחירות נוספות הופכת למוחשית יותר.
