סמדר הילה שמואלי טוענת כי התנהלות מערכות הביטחון והאכיפה מושפעת ישירות מזהות העומדים בראשן וממבנה הכוח הממסדי. לדבריה, אם רונן בר היה עומד בראש השב”כ במקום דוד זיני, הפרסומים על החקירה המדוברת בנוגע לזיוף ושוחד בתוצאות הבחירות, לא היו מגיעים כלל לידיעת הציבור, שכן המערכת הייתה פועלת בתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה ומטילה צווי איסור פרסום כדי להשתיק את הנושא.

בנוסף, שמואלי מביעה ביקורת חריפה על קמפיין ועדת הבחירות המרכזית. לטענתה, במקום לעודד אזרחים להצביע, בחרה הוועדה לצאת במסע הסברה שטען כי לא ניתן לזייף את הבחירות בישראל, אמירה שלדבריה מטעה את הציבור ומשקרת לו. היא מציינת כי בכל מערכת בחירות בעולם קיימת אפשרות לזיופים, החל משוחד וקניית מזכירי קלפיות ועד לשימוש בדיגיטל, פייק ניוז ובפרט כלי בינה מלאכותית שהופכים את המניפולציות לקלות ומשמעותיות פי כמה.

לבסוף, היא משווה בין המסרים של מערכת הבחירות לבין תפיסות הביטחון שקדמו לאירועי ה-7 באוקטובר. שמואלי מסבירה כי קיים דפוס שבו הממסד יוצר נרטיב שמרגיע את הציבור וטוען שהמצב בטוח לחלוטין, בעוד שהמציאות והעובדות בשטח מוכיחות בדיוק את ההפך ומציגות פער מסוכן בין ההצהרות לבין המצב בפועל.