רוב הטקסים ביום הזכרון התשפ״ג עברו בשקט אך לצערנו כפי שהובטח, היו גם מהומות בחלק מהם: קריאות, דחיפות, הנפת שלטים והפרעה לנאומים.
האנרכיסטים לא מימשו את התחייבותם לכבד את הימים הלאומיים של ישראל אם רק הימין יעצור את החקיקה.
בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב היה אמור לנאום השר אופיר אקוניס. בעקבות קריאות לעברו הוא החליט להעביר את רשות הדיבור למשפחה שכולה.
לבית העלמין ברעננה הגיעה סגנית השר מיכל וולדיגר כשהיא מלווה בח"כ מן האופוזיציה. משפחות שכולות הלובשות חולצות מחאה ביקשו ממנה שלא לנאום, והיא השיבה שהיא איננה מתכוונת לדבר על פוליטיקה ושזהו יום של כולם.
בבית העלמין בבאר שבע החלו קריאות "לך הביתה" כנגד השר איתמר בן גביר עם תחילת הטקס. במחאה על הקריאות, משפחות שכולות מחאו לו כפיים עם סיום נאומו.
בבית העלמין הצבאי באשקלון, בזמן נאומו של השר שלמה קרעי (לוחם במיל' בצה"ל), אחת הנוכחות הרימה שלט "תלך אתה לעזאזל" והוצאה החוצה.
כמו כן, צעקות "בושה" וקריאות בוז הוטחו גם לעבר תא"ל במיל' השרה מירי רגב שהגיעה לטקס בחולון וכן השרה עידית סילמן שהגיעה לטקס בקריית ענבים.
בבית העלמין בכסייפה נאלצה השרה גילה גמליאל לעזוב את הטקס בגלל משפחות שכולות שחסמו את דרכה בגופן.
בבית העלמין ברחובות, בזמן נאומו של שר הבריאות והפנים משה ארבל, החלו דחיפות בין משתתפי הטקס. במשך דקות ארוכות לא נתנו לו לנאום. השר משה ארבל שירת בצה"ל בסדיר ובמילואים.
בהר הרצל, היכן שמתקיים הטקס הממלכתי המרכזי, התקיימה הפגנה בכניסה לבית העלמין. המפגינים החזיקו שלטים כי בניהם לא נפלו עבור דיקטטורה.
ימים כאלה לא ידעה מדינת ישראל.
ליבנו עם המשפחות השכולות הרבות שלראשונה נמנעה מהן הזכות לכבד את יום הזיכרון כראוי ולהתייחד עם הרגע.
עכשיו נראה אם הימין יפה הנפש ישתתף באזכרה (בקרקס) של רבין ?
איפה כל הדק' והמומחים בממשלה הצולעת הזאת שלא סותמים את הפה של הנחקשורת