המחאה שהחלה בבני ברק ביום רביעי, שכותרתה "המצור על בני ברק", לא משכה את כמות האנשים לה ציפו המארגנים. הראיה הכי טובה הגיעה רגע לפני העליה לשידור בחדשות כאן 11 של הכתב דניאל אלעזר. בסרטון שעלה לרשת, נראה הכתב נבוך נוכח נוכחות דלה של המפגינים: ״איזה מספר להגיד שיש בהפגנה?״, הוא שואל.

תשובת הצלמים: "תתחמק, תגיד שמתחילה התכנסות, אל תגיד מספרים".

במחאה עצמה, החרדים הגיעו עם חיוך ועם שולחנות ערוכים בשתיה ובאוכל. אבל הצד השני רצה כנראה פרובוקציות והרבה.

בתפריט היו תקיפת כתב ערוץ 14, עתי שלו, הנפת תמונות עירום של נשים באייפונים של מפגינים מול חרדים ולקינוח, אלימות בוטה כלפי חרדי ע"י מפגין באמצעות המקל של הדגל אותו הניף.

התחושות מהערב הזה של חרדים ושל כתבים חרדיים היו קשות מאוד.

ישי כהן, "כיכר השבת": "איזו בושה. פשוט להקיא. להציג לחרדים בבני ברק תמונות של נשים בעירום. לאן עוד תדרדרו. מה קרה לכם? אתם רוצים אותנו חילונים, לא בצבא ולא בעבודה. לכו".

אריה ארליך, "במשפחה": "לא היינו זקוקים למופע הביזאר העלוב הערב בבני ברק כדי לדעת עד כמה גדול ואבסורדי הפער בין הנפח התקשורתי של ההפגנות הללו לבין העליבות והדלילות שלהם בשטח. חבורת עלובי חיים שחיים משנאה וניזונים מאיבה, החברה הישראלית תשרוד את ניסיונותיכם הפתטיים לפרק אותה".

יעל צין, עיתונאית חרדית: ״המראות המכוערים של עירום, הסתה ואלימות הערב במחאת ה"מצור על בני ברק" רק פוגעת במארגני המחאה ובמחאה עצמה. כי כעת המטרה ברורה הסתה!״

הם מחפשים בכל דרך אפשרית. ג י מ י ק י ם. אין להם אג'נדה, אין להם ערכים, אין להם כבוד וקבלת האחר. הכל פייק אחד מתגלגל.

לא רק לחרדים המראות היו קשים לצפיה, אלא אפילו לעו"ד עידו שיפוני, אדם חילוני, זה היה מעל ומעבר: "הערב ראיתי את המפלצת. היא יצאה מהם היום במלוא עוצמתה. זה לא אבי מעוז והלהט"בים, זו לא הרפורמה המשפטית, זו ודאי לא הדמוקרטיה, גם לא זכויות נשים, לא לימודי ליבה ולא שוויון בנטל. זו שנאה, שנאה אנטישמית, אותה שנאה אנטישמית ישנה ומוכרת".

גם לאלדד יניב, מי שהיה אחראי על כמה הפגנות במהלך חייו,  זה היה מוגזם: " הפגנת השנאה נגד בני ברק הלילה, ביישה כל ישראלי הומניסט, ליברל ואוהב אדם".

לסיום, דוד אליה דרוק (חבר), חרדי בן 31 שכבר כשנתיים מעביר שיעור פרשת שבוע בטוויטר, תיאר בכאב את הדבר הבא:

"אני בן 31 חרדי בן חרדי בן חרדי וכו..

ילדיי חרדים, גדלתי בסביבה חרדית,

נחשפתי במהלך חיי לצעקות, טענות, הערות על רקע היותי חרדי.

אולם הערב בעקבות הסרטונים ממחאת "הזעם" אני יושב ובוכה ובסערת רגשות נוראית:

יש אנשים ששונאים אותי רק בגלל שאני דתי עם כיפה שחורה.

זה בלתי נתפס אצלי".

אם לסכם את הערב הקשה ברמת המראות והשנאה מצד חלק מהמפגינים, נשתמש בפסוק מתהלים של דוד המלך: "אֲ‍נִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" ( פרק ק״כ).