האם העם היהודי צריך להיות אופטימי או פסימי? וכיצד זה קשור לחג השבועות?
הרבה אנשים בחברה הישראלית מסתובבים בתחושה שהחיים הם חסרי ערך וכיוון, והעולם הולך ומתפרק. זוהי התמצית הנפשית של תרבות הפוסט-מודרנה הפרוגרסיבית. זה בא לידי ביטוי בהלך רוח פסימי, בבידור המופרע, ובשבירת מסגרות.
לימוד תורה מחבר את האדם למשמעות ולאלוקים בכל שניה בחייו – משמעות המילה "אל" היא כיוון – העולם אינו הפקר, ולכן המסקנה הסופית היא שיהיה טוב, ואנו רואים בראיה רחבה שהעולם והעם היהודי אכן הולכים ומתקדמים.
על אמירתם של בני ישראל "נעשה ונשמע", מסביר הרב לונדין שיש דברים שהם מעבר להסברים אנושיים ומעבר לאינטרס של "מה אני מקבל מלימוד התורה". הנאה מלימוד התורה אינה נובעת רק מסיפוק אינטלקטואלי, אלא מנגיעה באמת עמוקה. "זו הסיבה לכך שלימוד התורה הולך ומתרבה בחברה הישראלית באופן בלתי נתפס, וזאת בניגוד לתרבות השלטת באקדמיה ובתקשורת, שבזה למסורת כבר שנים. עולם התורה מעולם לא היה במצב טוב יותר".
צפו בראיון המלא עם אלעזר שטורם