במשך ימי ההיסטוריה של עם ישראל מימי בית ראשון, בית שני ומרד בר כוכבא ועד לימי השואה ותקומת מדינת ישראל העם היהודי מצליח להרים את עצמו ממשברים ולייצר מציאות חדשה שאינה מקבלת מרות של עמים האחרים.

חוקר העתידים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' דוד פסיג, והאלוף במיל' גרשון הכהן דנים יחד עם אלעזר שטורם בגנום היהודי ובהשוואה לעמים אחרים:

דוד פסיג: "בתרבות היהודית יש מילה שמסכמת את התקומה של העם היהודי והיא 'משבר' שזה הולדה, שהדבר הכי מדמם מייצר את הדבר הכי גדול כמו הולדה. אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו עושים. אנחנו כל כך מהפכנים בצורת החשיבה שלנו עד שאנחנו עושים דברים לא הגיוניים. ולכן אנחנו מסוגלים להתרומם".

"ממה שאני למדתי" אומר פרופ' פסיג, "יש לנו איזו נוירזה אחת בולטת: אנחנו בשום פנים לא מקבלים מרות וסמכות ומאתגרים את השלטון כי יש בו אלמנט לא טבעי לאדם. יש בנו שורש שנוגע בחירות בצורה הכי אבסולוטית. יש פה שני אלמנטים שגורמים לכך שאנחנו יוצאים ממשברים ויוצרים דברים גדולים".

גרשון הכהן: "זה מעורר תהיות שמזמינות השוואה. אני חשוב למשל על הבדואים, זו הסיבה שהם נוסעים באדום בנגב? כי הם לא מוכנים, בין היתר לקבל מרות. ולכן הם גם לא מקבלים את ההצעות שהציעו להם? כי הם רוצים את האינסופיות של המרחב הפתוח והמדינה מנסה לסגור אותם במרחב מסוים".

מה דומה בין הגרמנים ובין היהודים בימים שאחרי השואה?

צפו בדיון המלא באולפן ערוץ TOV