[vplayer id='19612']

ד"ר יוליה אלעד-שטרנגר מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן אומרת כי צריך לעשות אבחנה בין שמאל וימין לבין השתייכות מפלגתית, מי אנחנו מצביעים בבחירות, העמדות שלנו, לבין הזהות שלנו, עם איזה מחנה אנחנו מזדהים. לדבריה, אין הגדרה מדויקת לימין ושמאל, כי הן עמדות מקומיות וספציפיות למקום ולזמן. "השמאל שלנו למשל הרבה יותר ימני מהשמאל הצרפתי, והשמאל שלנו הרבה יותר שמאל מאשר השמאל האמריקאי".

אלעד-שטרנגר מדגישה כי ברמת הזהות אנשים יודעים גם היום לזהות את עצמם באופן די ברור עם אחד מהמחנות, שמאל או ימין. אך מסבירה כי "השמאל בישראל בעיקר לפי המחקרים שהם מסתכלים עליהם בעשרים שלושים שנים האחרונות, קובעים כי העמדות לגבי הסכסוך הישראלי פלסטיני הם אלה שקובעים אם אתה ימין ושמאל. כיום אין הבדל גדול בין ימין לשמאל, העניין כאן הוא לא ההבדלים בתוכן אלא הנטייה להגיד אני חלק ממחנה שהמחנה המנוגד לי הוא שונה ממני כמה שהוא רק יכול. הם מגזימים את ההבדלים ביניהם ברמה התוכנית בכדי להדגיש שהמחנה אליו הם שייכים הוא ייחודי ברמה אחרת. אין דבר כזה שמאל בלי שיהיה ימין".

https://tovnews.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%94-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa/

היא מצהירה כי רוב הימין בישראל לא בעד סיפוח, הוא בעד הסכם או בעד התנתקות חד צדדית, משהו שגם השמאל בישראל היום יהיה בעדו. כלומר ההבדלים לא כל כך גדולים בין המחנות. היא אומרת כי ניתן לראות מזה שהמחנה הפוליטי הנגדי מתקרב בעמדותיו, אך אנחנו מן הצד השני מתרחקים יותר אחורה, מקצינים בעמדות כדי לשמר את הייחודיות של כל מחנה, למרות שהפערים קטנים. לדבריה, "ההבדל הוא הבדל זהותי ולא עמדתי, חוץ מהקצוות כמובן".

היא מוסיפה "כשאנחנו מדברים על האיש הצועק המלך הוא עירום, אנחנו נוטים להגיד כולנו קונפורמיים, ואז סטודנטים שואלים אותי "אבל מה קורה עם האחד שקם ומורד?" ממחקרים אנחנו יודעים שתמיד חייב שיהיה מישהו אתו כדי שיוכל להעריך את המרד שלו, אז תמיד חייב שתהיה קבוצת מורדים, אחרת למרד הזה אין משמעות".

לגבי השסעים, שאותם היא חוקרת במחקריה, היא אומרת שזה נושא מעניין. היא מביאה נתון ש80% מהישראלים מזדהים עם זהות ישראלית, זהות על. וזה נראה כפוטנציאל אדיר לאיזה שהיא לכידות. אך בו בזמן אנחנו רואים שבשסעים שונים שנמצאים בחברה הישראלית, כמו השסע האידיאולוגי, העדתי, הדתי, והשסע הלאומי בין היהודים לערביים, הם בועטים ובוערים. אפילו כששואלים אנשים מי הם רוצים שיתקן להם את הגלגל באמצע הלילה הם עדיין יעדיפו את האדם מהמחנה שלהם. אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים.

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%93/

היא מחדדת, "מצד אחד יש לנו זהות על שכולנו מזדהים איתה למעט הערבים, ואפילו לגבי זהות יהודית, 90% מהישראלים שאינם ערבים, מרגישים הזדהות עם הזהות היהודית שלהם". היא אומרת שיש הרבה קרעים ושנאות בו זמניים, הבעיה כאן היא שהשסעים האלה הם לא בלתי תלויים.  לדבריה, "לכל אחד יש גם זהות מחנית בתחום האידיאולוגיה, וגם בתחום הלאומי, והדתי והעדתי. ובגלל שהקונפליקטים כרוכים זה בזה, גם אם נצליח לפתור איכשהו את השסע האידיאולוגי, לא נצליח לפתור את כל השסעים".

היא שואלת "איך זה שהזהות העל הזאת לא מצליחה לגשר על השסעים? בוא נחזק איזה שהיא זהות ישראלית. הבעיה שגם לזהות הזאת יש שסע כשלעצמו, האם הזהות הישראלית יותר חשובה מהיהודית או להפך, זה אחד השסעים עצמם. זאת אומרת, גם מיהו הישראלי האמיתי? מיהו היהודי האמיתי? ואיזה משתי זהויות העל צריכה להיות חשובה יותר? אלה הם ליבות השסע, המחנות נבדלים בזה. כך שזהות העל שאמורה לאחד, היא משסעת בפני עצמה. ולכן היא לא אופטימית".

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a7%d7%a8/

בשאלה האם ניתן למנוע את השסע הזה, היא אומרת שהיא לא אופטימית. כי הגישה ממנה היא מגיעה, הגישה הפסיכולוגית פוליטית אומרת שכשאנחנו מסתכלים באופן לא שיפוטי, אנחנו רואים שלכל קבוצה התנועה הטבעית היא של התפרקות, התפוררות. קבוצות שנסוגות למקום הכי הומוגני שהן יכולות להיות בו. אם לא נבין שזאת ברירת המחדל, שטבענו להיות משוסעים.