ינון מגל התלונן בכעס על חברות שלא מפרסמות בערוץ 14 כאילו הן עושות חרם אידאולוגי, בתגובה לחרם המדומיין הוא מעודד אנשים להחרים בחזרה את אותן חברות כדי לגרום להן לפרסם.
ובכן, לא ינון, זה לא הגיוני לצפות מבעל עסק לפרסם במקום שהוא חושב שלא יראו אותו מספיק. עסקים עושים רק מה ששווה להם, ומוציאים כסף רק במקום שהם בטוחים שהוא יניב תוצאות. הטון הנעלב והחשדות כאילו למישהו יש איזו אידאולוגיה נגד ערוץ 14, הזכירו לי כלי תקשורת אחר שפעל באותם טיעונים, עיתון הפלס החרדי-ליטאי. בביטאון הפלג הירושלמי, הפעילו טרור של ממש נגד עסקים שמפרסמים בעיתונות החרדית, אבל לא אצלם. מבחינתם, הנאה מכספי מפרסמים היא זכות יסוד בסיסית ומי שלא מעניק להם אותה, הוא בעצם גזען חשוך ששונא אותם ומפלה אותם לרעה משאר המגזר. טוב, אצלם זה כבר הגיע לגבול הפלילי והמשטרה עשתה סוף לסיפור.
טוב, אז איך כן פונים למפרסמים? פשוט מאוד, מספרים להם: היי, אנחנו אתר TOV שפונה למגזר הדתי, ויש לנו כך וכך צפיות ביום, והמספרים רק הולכים ועולים, הנה גרף הגידול בחשיפה בחודש האחרון. בואו לפרסם אצלינו, שווה לכם!
שטויות. תחקרי לעומק את הנושא. אחר כך תדברי.
איזה שטויות את מדברת. החברות לא באמת יודעות היכן משתלם להן לפרסם. חברת הפרסום קובעת עבורן היכן משתלם או לא משתלם. במידה והצרכנים יחרימו את החברות, הן מצידן ישאלו למה? ואז תבואנה בדרישה לחברות הפרסום לפרסם גם במקומות אחרים.
נאיביות מקסימה. משמח לראות שעוד יש שמאמינים שכך העולם עובד. לצערנו, זה לא רציני. יש עוד גורמים, כמו לובינג וקבוצות לחץ נגדיות, אינטרסים עסקיים וענייני שליטה בשוק שמניעים חברות בכיוונים אחרים