גליה הנוקד כתבה ספר ביכורים "כמו שהייתי אז", והגיעה לשוחח עם הרב גיא אלאלוף, חוזר בתשובה בעצמו, על המסע שעברה עד להולדת הספר, ועל הרוח הפועמת בין דפיו.
הספר של גליה מסרב להחליט לאיזו מדף הוא שייך בספריה. הוא נע בין חסידות עם ניחוח ברסלבי לספר מתח עלילתי, בין חול לבין קודש, ונראה שהוא ממציא לעצמו ז'אנר חדש. גליה, שמקורבת לחסידות ברסלב, מזדהה עם התחושה: "אני מרגישה, שהספר צועד בדרכו של רבי נחמן, שהלביש את התורות שלו בסיפורי מעשיות. יש בפנים את הלב של החסידות שזה ההתבודדות. זה עובר כחוט השני מהפרק הראשון עד הפרק האחרון".
https://tovnews.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%95/
גליה מספרת שהרבה לפני שחזרה בתשובה, היא נהגה לעשות שיחות עומק עם ה'. "גדלתי בעמק החולה עם ההרים והשדות", היא מתארת. "ובאופן טבעי יצאתי לטייל שם. המציאות של הקב"ה הובהרה לי בגיל צעיר, אף שלא רציתי לקרוא לו בשמות תורניים. יצאתי לטבע ודיברתי איתו וראיתי שהשיחה איתו עושה לי איזון בנפש. אמרתי לעצמי שאם זה מה שזה עושה לי, אני שומרת על קביעות. במשך כל גיל ההתבגרות, עם כל סערות הנפש, הייתי יוצאת מהקיבוץ, עוברת את השער של גדר המערכת, ומשוחחת עם ה'".
על תהליך כתיבת הספר היא אומרת: "הספר כמו שהוא, בנוי מקטעים-מקטעים קצרים. כתבתי כמו יומן אישי, חוויות שהיו לי עם עצמי, ולאט לאט הם התחילו להתגבש לסיפור שלם. ובשלב מסוים הבנתי שהסיפור הזה הוא לא רק אישי, אלא יכול להיות סיפור מאד כללי, ולא רק של החוזרים בתשובה, אלא כל אישה עם מה שהיא עוברת עם עצמה, או כל מיני נושאים של אמונה". עם התובנה הזו היא מתחילה לעבד את היומן האישי לסיפור של ממש "אמרתי לעצמי שאולי אכתוב את זה כסיפור, אף על פי שהוא מדלג מעבר להווה ומהווה לעבר", היא אומרת.
גליה גדלה בקיבוץ, ומיד לאחר השירות הצבאי חזרה בתשובה, ונכנסה עמוק לעולם החרדי. הספר מספר, בין השאר, את תהליך התשובה שלה שלעולם לא נגמר. "התשובה שהייתה לפני עשרים שנה לא דומה לתשובה שעושים היום", היא מעידה. "פעם מי שחזר בתשובה בדרך כלל נכנס ישר לתוך העולם החרדי, לישיבות ולמדרשות. לא היה דבר כזה שאתה נשאר בתוך הסביבה הטבעית שלך, עם הסגנון לבוש שלך וההווי שלך, היה נתק-מוחלט מכל מה שהיית לפני כן, בפנימיות ובחיצוניות".
גליה מרבה לדבר על השבר שמגיע בשלבים מאוחרים יותר של התשובה, כשנובטת ההבנה שזרקת בדרך דברים שלא היית אמור לזרוק, וחלק ממי שאתה הלך לאיבוד בלי סיבה. היא נותנת דוגמאות לוויתורים כואבים: "למשל, המוזיקה, עולם האומנות ואפילו דברים באופי שלי. אני זוכרת שפעם ניסיתי לדבר כמו החרדיות וזו פשוט הייתה הצגה, משהו שם לא היה נכון". החזרה בתשובה עבורה היא תהליך של חיפוש, לא מדויק, משהו דינמי ומשתנה.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90/
כחוזרת בתשובה, יש לה גם מסר עבור קהילת החוזרים בתשובה, ובעצם כל אדם, "חשוב להישאר עם הדופק של עצמך. הבת שלי עשתה את הבחירה שלה והיא רוצה את העולם החרדי, ללכת לבית יעקב וסמינר, זה מתאים לה. בת אחרת שלי בחרה משהו אחר. לחוזר בתשובה יכול להתאים הציונות הדתית ויכול להתאים גישה חרדית. הקב"ה רוצה שנשאר במקום שלנו ונעבוד אותו כפי שאנחנו".
הספר של גליה, כמו שהייתי אז, הצליח לגעת בקשת רחבה של אנשים. "אני מקבלת תגובות גם מחרדים, גם מאפיקורסים, וגם מהציונות הדתית", וניתן להזמין אותנו באתר ובחנויות הספרים.
