אל"מ (מיל') ד"ר ענאן והבי הוא אדם עם נוכחות יוצאת דופן. הרזומה שלו מרשים למדי: מרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, שימש מדריך ראשי במכללה לביטחון לאומי וחבר במכון למלחמה בטרור באוניברסיטת רייכמן. אבל מעבר לכך, באמצעות הכריזמה השקטה שלו והדיבור הרהוט במיוחד הוא מרתק את כל מי ששומע אותו. הוא הגיע אלינו לדבר על יחס החברה הדרוזית לחוק הלאום, אבל יצאנו עם הרבה מעבר לכך.
לגבי חוק הלאום הוא אומר כי "אנחנו ארבע שנים אחרי חוק הלאום, כידוע לכולם הדרוזים ברובם המוחלט התנגדו לחוק הזה. הם ראו בו חוק שלא נכון למדינת ישראל בראש ובראשונה וחוק שעלול לפגוע במעמדם במדינת ישראל. החוק בא לקבוע שיש מדינה יהודית ואיחד את המעגלים בין יהודי לישראלי".
בנוסף הוא אומר כי "הדרוזים חשו ועדיין חשים שייתכן והחוק לא מתיר להם מקום. הרי הוא חוק יסוד ובסיס לחקיקה עתידית, להגדיר את הישראליות שלהם. המלחמה של הדרוזים הייתה בואו תגדירו לנו איזה סוג של ישראלים אנחנו אחרי חוק הלאום". ד"ר ענאן כותב פוסט בפייסבוק בו הוא פונה לחברה הדרוזית ואומר להם שצריך להפסיק את העיסוק בביקורת על חוק הלאום והניסיונות לשנות אותו. "הדיון הזה לא אפקטיבי ולא יוביל אותנו לשום מקום פוליטית. אני רוצה שהדרוזים יתקדמו מכאן מתוך מבט חזק מתוך הקהילה פנימה החוצה ולבנות את הקהילה ופחות לעצור. זאת לא עצירה אסטרטגית לעסוק בחוק הזה כי אם נשנה אותו יקרו דברים מסוימים ואם לא נשנה אותו יקרו דברים שונים או הפוכים. העיסוק בחוק מיותר אחרי ארבע שנים".
https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97/
לגבי גיוס לצה"ל הוא אומר "כידוע אחוז הגיוס בקרב העדה הדרוזית הוא בין הגבוהים ביותר, יותר גבוה מהממוצע הארצי גם בקרב חברה היהודית. גם אחוז גיוס ליחידות מובחרות ולוחמות יותר גבוה בעשרה אחוזים מהממוצע הארצי. יש לדרוזים נטייה בסיסית, מאוד טבעית לחיילות וצבאיות. רק שבמדינת ישראל זה נעשה מתוך נאמנות מלאה למדינה".
ענאן מספר "אני מדבר עם בני הדור הצעיר שגדלו כישראלים, דור שלישי ורביעי, ואחרי הפולמוס עם החוק הם גילו חוסר שביעות רצון. חלק אחר מהצעירים שלנו גילו הדחקה, פחות רצו לפגוש את המציאות הזו ואת החוק. בטח שלא את הפרשנויות שפגשו אצל חלק מחבריהם היהודים למי שייכת המדינה הזאת ומה המעמדות של כל מיני אוכלוסיות משנה במדינה. הם כמוני חושבים שהחוק מיותר מהיסוד ליהודים ולצביון המדינה. עם שיש לו מדינה וזהות הוא לא צריך לקבע את זה בחוק. עצם העיסוק בחוק הוא חולשה של העוצמה של הזהות והנרטיב הישראלי היהודי זה מה שהדרוזים חושבים, ימים יגידו".
לגבי מטרת חוק הלאום, ענאן אומר כי היו הרבה מפגשים, "לדרוזים יש חוש פוליטי מאוד מפותח. דרוזים מאוד פוליטיים לא רק בארץ אלא בכלל במזרח התיכון. יש להם משקל סגולי הרבה יותר גבוה מהיחס שלהם באוכלוסיות, בקהילות ובמדינות שהם חיים. התנהל דיון, החבר'ה שלנו מאוד אקטיביים והם שמעו כל מיני פרשנויות לחוק. חלק למשל הסבירו את זה בעליונות החוק במדינת ישראל שזה מייצג יותר ערכים אוניברסליים ופחות את המדינה היהודית שרצו להקים. חלק הזכירו את הסכסוך כי יש פה מלחמה על עתיד הארץ הזאת בין יהודים לערבים, ואנחנו הדרוזים בכלל מספר קטן ואף אחד לא התכוון אלינו בחיקוק החוק".
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%96-%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%93-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99/
הוא מדגיש "הדרוזים מאמינים שלא הייתה שום כוונה לפגוע בהם, במעמדם, ובסטטוס שלהם במדינה. אין על כך עוררין. זה יושב על פגיעה באותו רגש של שייכות למדינה בעיקר אחרי שהתחילו להתפתח כל הפרשנויות סביב החוק. והדרוזים שאלו את עצמם את השאלות שכולנו שאלנו, אם זה חוק יסוד, מה קורה עם חוק קמיניץ שמדבר על בנייה לא חוקית. היישובים הדרוזים לא מתוכננים אחרי 70 שנה. והדרוזים רובם המכריע חושבים שזה ביד מכוונת, לא הייתה שום כוונה של המדינה ויכלו לעשות מזמן את תכנון היישובים של הדרוזים. אבל מתוך כוונה לשים את היד על עוד ועוד אדמות דרוזיות".
הוא אומר כי חוק קמיניץ מורגש בחברה הדרוזית, "ברזולוציה של הפריפריה הישראלית לא יהודית יש פולמוס. המיעוטים הערביים באים לדרוזים ואומרים "מה יצא לכם מכל ההליכה עם היהודים והשירות הצבאי וההתגאות בדרגות? הרי בסוף אתם בונים לא חוקי כמונו, ויש קו כחול שמשאיר חלק מהבתים שלכם בחוץ ואתם משלמים קנסות. ועבריינים ביישובים שלכם".
ענאן מחדש דבר משמעותי "אני חושב שזאת תקלה. עם שחי במדינתו בארצו כריבון צריך לחבק את חבריו ובני הברית שלו, לפתור להם את כל הבעיות. ובטח מיעוט שמהווה סך הכול אחוז וחצי מהמדינה וב18 יישובים. זה סיפור קטן מאוד או שמישהו התעצל או שמישהו לא רוצה לפתור באמת את בעיית הדרוזים וזה חלק מהדיון. וזה לא ברור ומותיר את הדיון פתוח בקרב הדור".
