הדת הדרוזית מאוד סודית ושומרת לעצמה בקנאות את פרטי דתה. במחקר מעניין שהתפרסם מתוארת ההשתלשלות של החברה הדרוזית, ובתוכו יש אף מחקר גנטי שמראה שלדרוזים יש שייכות גנטית וזהות גנטית גבוהה זה לזה. בנוסף המחקר מראה כי הם שייכים לעם קדום שיושב פה ומיוחס לימי יתרו ושבט הקיני.
אלוף במילואים ד"ר ענאן והבי אומר כי המחקר הזה לא הפתיע אותם, כי הם חיים בתוך האמונה הזאת. והבי אומר כי יש שני צירי זמן, הציר הראשון מתגלה למי שלומד על הדרוזים תחת השם הזה בהיסטוריה. אז הם הופיעו במצריים לפני 1000 שנה, בתקופת החליף הפאטימית השישי. הציר השני, הוא האמונה שלהם בכך שהם התגלגלו כמונותאיסטים עוד הרבה לפני כן. השורשים שלהם מתייחסים לתקופת משה, יתרו ומדיין והסיפור המוכר שהדתות כתבו והזכירו היטב. לכן, הנביא שועייב-יתרו עליו השלום הוא הנביא שאליו הם מתחברים היסטורית והם צאצאיו. המחקר הגנטי פשוט חיבר בין האמת הרוחנית, הפילוסופית שלהם למדע.
https://tovnews.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a2-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94/
והבי אומר כי בכל פעם שהדרוזים מדברים על הברית עם היהודים, הם רואים מאחוריהם את הרצף ההיסטורי, מעמד הר סיני, פרשת יתרו, ההצטרפות של בני הקיני לעם ישראל, תנועתם לתוך ישראל והתיישבותם בארבל קרוב לקבר יתרו היום. "כך שהסיפורים ההיסטוריים פוגשים גם את המציאות העכשווית וזה מה שיפה".
מ3500 שנים אחורה, נקפוץ לזמננו, החברה הדרוזית עוברת תהליכים רבים בשנים האחרונות. על כך הוא אומר כי מדינת ישראל היא מדינה ייחודית, וכל העולם אומר את זה. יש לה נרטיב של עם שחוזר לארצו, מורשתו, לארץ המובטחת, מתחבר לשורשיו אחרי 2000 שנות גלות בפעם השלישית והתחיל תהליך של הגירה. מדינת ישראל עד היום היא מדינת מהגרים. חצי מהיהודים נמצאים בגלות, ופזורים על פני כל העולם. לכן כל הזמן יש תנועה.
הוא מוסיף כי "הדרוזים הם חלק מאותה התהוות. אם מדברים על כור ההיתוך הישראלי, הדרוזים ראו עצמם כעדה, חלק מעדות ישראל שהופכים תהליך של אינטגרציה. עם השנים הם הפכו לעבריים, הדרוזים של היום, הדור הרביעי של המדינה הם עבריים לגמרי. עם זאת הם שומרים על הזהות, הנרטיב הדרוזי והזיקות התרבותיות והערביות שלהם".
https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97/
בשלושת העשורים הראשונים היה תהליך איטי לכיוון הישראליזציה, שהשיא שלו היה בתחילת שנות ה90. הוא אומר כי בשני העשורים האחרונים הייתה נסיגה במאפיינים הישראליים, כלומר הזהות הלאומית הישראלית בקרב הדרוזים. "זה קרה כי הייתה אכזבה מהסיפור של השוויון, סיפור של שילוב הדרוזים, כל מה שקשור לבעיות של המרחב הדרוזי, של היישובים הדרוזים כל העניין של תכנון ובנייה של האדמות. כל מה שקשור בפיתוח של היישוב הדרוזי. הייתה ציפייה שיקימו יישוב דרוזי, יש החלטת ממשלה רק שהיישום לא מגיע. יש הבטחות פוליטיות מעבירים את זה בהחלטת ממשלה ואחרי זה זה לא קורה. זה יצר מעין תחושה שלילית בקרב הדרוזים".
על כל הדברים האלה התווסף גם "חוק הלאום", שמייצר שיח. הוא בעצמו קרא לציבור הדרוזי שלא לעסוק בחוק הזה ולשים אותו בצד כי הדיון הפך להיות לא תכליתי. הוא מסביר כי לדרוזים יש דגל משל עצמם, זהות, יכולת הישרדות כמיעוט נרדף, והבסיס של האמונה. "הייתה ציפייה שיהיה פה טוב יותר, הדור שצמח כישראלי ומשרת בצה"ל לא רצה לשמוע יותר על בעיות בניה לא חוקית, על תכנון ואדמות ורצו לשנות את המציאות – והדבר הזה לא מגיע".
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%96-%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%93-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99/
הבעיות של החברה הדרוזית קטנות ופתירות לטענתו. "הן מחייבות רצון טוב, אם מישהו יושב בירושלים בכנסת, מקבלי ההחלטות. ואנחנו בימים של בחירות, אם קבלת ההחלטות מתנהלות על ידי יכולת או כוח אלקטורלי של כל מיני קבוצות וקבוצות משנה זה לא מה שיפתור את הבעיות של הדרוזים. אם כי לדרוזים יש כוח פוליטי והצבעה על התוצאות".
הוא מדגיש "מה שצריך להכריע כאן בעיני העם היהודי, זה לדעת להסתכל על החברים הטובים שלו, על בני הברית שלו. זה צריך להיות דוגמא לכל העולם, זאת צריכה להיות האמירה של עם ישראל שאני יודע לתת כבוד למי שהלך איתי. עוד לפני הקמת המדינה, שצלח איתי את כל התקופה הזאת, ששלח חיילים למלחמה, התייצב כקהילה ועמד מעל הבמות ותמך במדינה הזאת. הסיפור הוא פשוט ובר תיקון ויותר מזה. הדרוזים הם נכסיים לעם ישראל גם בכוח של שלום, שיודע לדבר לכל המרחב, מכיר את התרבות שלו. מכאן יש צעדים קטנים שצריך לעשות אותם". אך הוא חושש שהפוליטיקה הקטנה תמנע מההסתכלות של העומק הממלכתי של הדברים.
והבי אומר כי כאזרחים עלינו לעשות עבור בני הברית שלנו בשני מישורים. "ברובד העממי, ברמת החברה הישראלית צריך להבין שכשהדרוזים יצאו להפגנות ומחאות או העבירו ביקורות. הביקורות האלה באות ממקום של דרישה ובקשה לשוויון זכויות הלכה למעשה". הוא מדגיש כי צריך להימנע משיח שלילי, לא להגיד לדרוזים "מה חשבתם המדינה הזאת זאת מדינה יהודית, התבלבלתם מה יותר טוב לכם בסוריה?". הוא אומר כי זה מבזה את הקשר והברית. חברויות וחיבורים צריכות להיות בנויות על תשתית איתנה. ברמה הפרקטית הוא אומר כי צריך לסיים את התכנון ביישובים הדרוזים, להעדיף את האוכלוסייה הדרוזית בהרבה מאוד מוקדים בממסד הישראלי, לקדם לתפקידים בכירים ובמשרדי ממשלה.
