אגב, חשוב להזכיר שכיום (במצב הנוכחי, כולל בעבר הלא כל כך רחוק), כשהרפורמה רק בקושי יצאה לדרך, השמאל פועל באמצעים לא כשרים על מנת לפגוע בתקשורת הימין. למשל, עתירה הבזויה של יאיר לפיד כראש ממשלת המעבר נגד ערוץ 14, או חרמות אליטת השמנת של המונופולים שהטילה חרם פרסומי על אותי ערוץ. דוגמא נוספת היא סגירת עמוד הפייסבוק של אתר ״מידה״ בלי שום סיבה כלשהיא. וכמובן, הניסיונות הכלליים להשתיק אנשי תקשורת מהימין (למשל, ברדוגו, שפוטר מגלי צה״ל על ידי מקדת התחנה שמונתה על ידי לא אחר מאשר גנץ).
חוץ מזה, שהימין תמיד היה ותמיד יהיה בעד תקשורת חופשית. גם לכזאת שרק מסיתה, משקרת, מסלפת את המציאות (עבר, הווה ועתיד) ועוד חולות רעות אחרות. ובשביל זה הם לא צריכים שום רפורמה משפטית. הם עשו, עושים ייעשו מה שבא להם בלי לשאול אף אחד בצד השני. בכל מקרה, הסר דאגה מליבך – הימין לא ישתמש ברפורמה המשפטית לשום דבר רע. רק כדי להחזיר את הדמוקרטיה מבג״ץ אל העם, באמצעות נציגיו הנבחרים, ולחזק אותה. לעומת זאת, החשש צריך להיות דווקא מפני מצב בו השמאל יחזור לשלטון. כי אין לי אפילו שמץ של ספק שהשמאל לא יבטל את הרפורמה וישתמש בה גם כדי לנקום בימין (לא ברור לי באמת על מה. כנראה על סמך השקרים שמפיצים בשמאל כיום) וגם כדי לדרוס את הדמוקרטיה ואת החלק הימני של העם. ככה אף אחד לא יוכל לעצור אותם. כי השמאל, שהולך ונהיה רדיקלי יותר ודמוקרטי פחות, לא יבחל באמצעים כדי לעשות את זה.
למען ההוגנות, אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר לגבי אהוד ברק. ופה אין לי מה להכביר במילים – הוא היה ראש ממשלה כושל וכיום הוא אדם מסוכן, שמוכן להצעיד אותנו אל עבר התהום על מנת להכשיר את הקרקע, כל לדבריו, לחזרתו לשלטון (חחח חיי בסרט). אפילו שולמית אלוני ז״ל הזהירה מפניו שהוא יעשה מעצמו קיסר כמו נפוליאון. אותו הדבר לגבי סילוף ההיסטוריה שיעשה השמאל בעתיד לגבי נתניהו. אבל אולי בעתיד – לפחות ככה אני מקווה – יהיה מי שיקום, יתנגד ולא יאפשר לשמאל לעשות זאת; לא בלי מלחמה אינטלקטואלית שתתבסס על עובדות היסטוריות במקום על זכרונות סלקטיביים שקריים וכתיבת ספרי היסטוריה נגדיים שיציגו את האמת אל מול נרטיב השקר שהשמאל ימציא על בסיס ההמצאות שלו כיום.