פסק הדין מחזיר אותנו אל המציאות / הממשי.
העניין הוא לא הדיון המשפטי, אלא הקונטקסט (כמו שהגדירה זאת נשיאת הרווארד).
זו הקטסטרופה האמיתית: האירוע של ה 7 אוקטובר לא היה אירוע מכונן / משנה מציאות.
עבור חלקים מהמערכת החברתית פוליטית זה אירוע ממנף שתכליתו קידום סדר היום הקודם.
המהלך של שופטי בג"צ הוא חלק מהמערכה הפוליטית תרבותית ורעיונית שמתנהלת בישראל כבר שנה והנתון העצוב הוא שהמלחמה לא קטעה אותה.
שמונים פלוס של ימי לחימה והפוליטיקה הוותיקה ממשיכה לזרום בעורקי הדם של המערכת הישראלית.
קמפיין אנטי ראש הממשלה המעורבב בקמפיין החטופים, פוליטיקה קטנה במסגרת ממשלת האחדות המדומיינת, קמפיין פוליטי של ראש האופוזיציה, קמפיין בוטה של הברסלרים ועוד.
למעשה, הפסיקה היא חלק מאותו מהלך פוליטי שנולד לפני המלחמה וממונף כרגע בחסות הלחימה.
לימין אין אפשרות כרגע להגיב, האפשרות לחקיקה חוזרת שואף לאפס במציאות הנוכחית, דיבורי הממלכתיות יסרסו את הימין וכאשר הבחירות באופק אין ספק שהמהפך של האליטה הפרוגרסיבית עומד בשער.
המלחמה הופכת לחמורו של המשיח עבור אותה אליטה ועבור אותם כוחות וגורמים הפועלים בשמה.
לא ריסטארט מחודש ולא התחדשות, לפחות לא במובן המשמעותי שישראל זקוקה לו. כמו שאמר ההוא בסרט הידוע: הפוך גוטה הפוך.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.