יחיאל שפירא הוא לוחם אצ”ל לשעבר ואחד הניצולים האחרונים מאוניית אלטלנה. פצע נוסף בחייו הוא בנו שנעלם בבית החולים “בילינסון” בשנת 1955.
הוא מתאר כי הגיע לבקר את אשתו שילדה, שם נאמר לו שבנו מת ונקבר, “לא ידעתי אפילו מה אני צריך לעשות”.
אחרי כמה שנים התברר לו שאותו מקרה אירע לאנשים נוספים באותה השנה, וכי בפועל אותם תינוקות נמכרו ולא נמצאו יותר. “אשתי הייתה כהה אז חשבו שהיא מתימן ואפשר לחטוף לה את הילד כי היא תביא עוד ילדים”, הוא אומר.
חייו של שפירא היו מלאי תהפוכות: בהמשך נולדו לו ילדים נוספים, והיום יש לו נכדים ונינים.
במה עסק כל השנים?
צפו בראיון המלא
להרשמה לסמינר TOV בסוכות:
מדוע צנזורה מעל 70 שנה בנושא ילדי תימן?
על מי מחפים פה?
יש תימנים שאומרים שגם קצרו איברים להשתלה או למכירה מכמה נשים צעירות ובכך הרגו אותן, ומילאו את החסר בגופה בסמרטוטים
הם חטפו את אחותי התאומה בירושלים “במשגב לדך” 1959
הם חטפו גם אשכנזים
חטפו לכול עדות המזרח לתימנים עשו דברים יותר גרוע