בשנים האחרונות עולה לדיון שוב ושוב נושא האלימות במגזר הערבי. המראיין חגי לובר הקשה על עורך אתר מידה ושאל מה דעתו על הטענה של מנהיגי הציבור הערבי כי למדינת ישראל ולמשטרת ישראל לא אכפת מהאלימות במגזר כי זה קורה רק בתוכם ולא זולג לחברה היהודית: "אני לא אגיד שאין משהו בטענה הזו. לא רק שזה לא מעניין אותנו זה גם לא מעניין אותם. משטרה חייבת שיתוף פעולה של האוכלוסיה. משטרה זה שירות קהילתי שניתן בתוך הקהילה. המשטרה חייבת שיתוף פעולה בזה שיתקשרו 100 כדי לדווח, להעיד במשטרה, לספק ראיות אם יש לך מצלמת אבטחה, אתה צריך להעיד בבית המשפט וכל הדברים האלו כמעט ולא קורים, זה מופיע גם בדו"חות של מבקר המדינה. הערבים לא משתפים פעולה עם המשטרה וזה נחשב אצלם מעשה בגידה".
עקיבא ביגמן מציג נתונים מבהילים על הדומיננטיות של האלימות במגזר הערבי בחברה הישראלית: "בין השנים 2017-2020 היו בסה"כ 10,000 מקרים של תקיפה באמצעות נשק. 9700 מהם היום במגזר הערבי. מתוך 5000 תיקים שנפתחו 4900 היו במגזר הערבי. כשאנחנו מדברים על אלימות קשה אנחנו מדברים על דומיננטיות מובהקת של המגזר הערבי".
ביגמן מדגיש כי "מספר הנרצחים הוא גבוה מאוד גם באופן יחסי לגודלו של המגזר ביחס למגזר היהודי וגם במספרים מוחלטים. מאפיין נוסף הוא אלימות פנימית בין ערבים שתוקפים ערבים. זה בד"כ גם יהיה אדם שהם מכירים מקרוב: חבר, קרוב משפחה, שכן וכו'".
מה נדרש מהמנהיגות מהמגזר הערבי?
מדוע זה דומה לנושא ההתמודדות עם פגיעות מיניות במגזר היהודי?
צפו בראיון המלא
להרשמה לסמינר TOV בסוכות:
