אלה הדברים שקיוויתי לשמוע מראש הממשלה בנימין נתניהו: אזרחי ישראל! נמצאים אנחנו בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. חודש בו נדרש חשבון נפש אישי ואף לאומי. לפני כמעט שנה, מדינת ישראל יצאה לבחירות דמוקרטיות בקלפי ובהן העם בחר בממשלה הנוכחית ברוב של 64 מנדטים. אותו ציבור שבחר בנו, עשה זאת בין היתר כדי לקיים רפורמה משפטית נצרכת במערכת המשפט.
אכן, בחודש ינואר האחרון, הוצגה הרפורמה המשפטית ע"י שר המשפטים, יריב לוין. לאחר הצגת הרפורמה, החלו מחאות נרחבות ברחבי הארץ אשר חצו מזמן את גבול הטעם הטוב. מספר אופורטוניסטים תפסו "טרמפ" על הרפורמה, כדי להגשים את משאלת לבם והיא הפלת הממשלה בכלל ואותי בפרט.
אזרחי ישראל! כבר עכשיו כולנו רואים עד כמה הרפורמה המשפטית נצרכת, כדי להגדיר בצורה ברורה את עיקרון הפרדת הרשויות. כבר עכשיו בג"ץ לוקח לעצמו סמכות לא לו, בעצם בקשתו לדון בחוקי יסוד של הכנסת. זה מהלך שמבשר דווקא את ההיפך מדמוקרטיה והופך את בג"ץ לגוף שבעצם מחליף את הפתק בקלפי.
אנחנו לקראת "משבר חוקתי" שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות למדינת ישראל.
אזרחי ישראל! רגע לפני הנאום הלוחמני של בני גנץ, פרסמתי סרטון בו קראתי דווקא לבוא ולדבר. לכנס צוותי מו"מ מיידית כדי להגיע להסכמות רחבות.
אבל גם הפעם, ההנהגה של האופוזיציה, בוחרת להחמיץ הזדמנויות. אולי הם פוחדים מציבור כזה או אחר או שמא לא מסוגלים לקבל החלטות נגד הבייס שלהם.
דווקא מתוך חוסר האחריות שלהם, אני נדרש לבוא
ולהיות המבוגר האחראי כדי לשמר את אחדות העם והמדינה.
מנהיג נמדד ברגעים בהם צריך לנקוט פעולות
קשות ולפעמים כואבות כדי לשמור על אחדות המדינה.
ברצוני להכריז כעת, שאני בשלב הזה מקפיא לזמן לא מוגדר את כל שלבי החקיקה המשפטית. גם את צמצום עילת הסבירות שעבר בכנסת האחרונה אני מקפיא לאלתר. נכון, הציבור שלנו שבחר בנו, יכעס עלינו ויכול לראות בזה חולשה או אי רצון הבוחר. לכם אני אומר, לא ! זאת לא כניעה. אלא אחריות לאומית. הרפורמה המשפטית צריכה וחייבת לעבור. לא יודע אם אוכל לקבל בחזרה בבוא העת את אמון הציבור בקלפי. אני מכריז שהקדנציה הזאת שלי תהיה האחרונה. אני עומד על הבמה ואומר לכולם. אנוכי בנימין בן צילה ובן ציון ז"ל , "מקריב" את עצמי ואת הרפורמה המשפטית. כל זאת כדי לשמור על אחדות העם וכדי להמשיך לקדם סוגיות אחרות בוערות וחשובות – בזירה הביטחונית, הכלכלית והחברתית.
בהזדמנות זאת, ברצוני לפנות לחבריי לסיעת הליכוד ולומר להם לא להגרר כבר עכשיו ל"קרבות ירושה". יהיה זמן לעשות "פוליטיקה" אבל כעת צריך להתרכז במשימות הלאומיות והחשובות שלנו.
מאחל לכלל בית ישראל שנה טובה ומתוקה. שנה של אחדות ושלום בכל חלקי החברה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
במילים אחרות, אתה חושב שצריך לקבל את הדין שככה השמאל בחר לפעול? לקבל שזה המצב שאליו הוא דרדר אותנו כמדינה וכחברה? זו האחריות הלאומית? זו המנהיגות? האם מנהיגות לא תהיה להפעיל את כל כובד משקלו כראש הממשלה כדי לדאוג שהחוקים של מדינת ישראל יקוימו ויאכפו באופן שוויוני? האם מנהיגות היא לא לדרוש מהצד השני לעשות וויתורים גם כן ולהגיע לדבר במשכן הכנסת – היא הפרלמנט הישראלי – בלי תנאים מוקדמים שמשרתים רק צד אחד ונראים יותר כמו מו״מ בין אויבים מאשר שיח ודיונים בין צדדים שונים של אותו העם, כראוי בדמוקרטיות; ואם הצד השני יסרב, להמשיך בחקיקה שאותה הבטיחו לנו, הבוחרים? (אפילו אם, עד רמה מסוימת, חקיקה באופן אחר מאשר מה שנבחרינו תכננו וממה שאנחנו קיווינו שיהיה). האם ״ההקרבה״ העצמית שאתה מדבר עליה לא תהיה בעצם הקרבת כל מחנה הימין? שהרי, כפי הנראה, רבים במחנה הימין לא ירצו לצאת להצביע בבחירות הבאות אם הם יראו שאלימות, אנרכיה ושריפת המדינה משיגות את התוצאות שמחולליהן שאפו להשיג? איפה רצון העם פה? איפה הדמוקרטיה? ואיפה הרצון שלנו לשפר אותה מהמצב הקיים?
במקרה שזה לא מובן מהדברים שכתבתי קודם, רק להבהיר משהו חשוב – אמנם אני חולק על הכתוב בטור הדעה הנ״ל, אך איני רואה בהם כדברים לא לגיטימיים. לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו – עדיף בצורה עניינית ומכבדת, כפי שנעשה בטור זה – גם אם דבריו לא נעימים לאוזני חלק מהשומעים. בכל זאת, כמובן, מותר גם לחלוק על הדברים ולהביע דעה נגדית – גם כאן, עדיף בצורה עניינית ומכבדת, כמו שאני, לפחות, מאמין שעשיתי. בכל מקרה, חשוב לי להגיד, שהגם שאני חולק על הדברים שנכתבו, אני חושב שכותב הטור כתב את דבריו בצורה רהוטה – והגם שאינה נעימה בהכרח לאוזני השומע – ויפה.
השב"כ משאיר חופשיה רוצחת סדרתית
docdroid.net/arh542g
מגיב 1 , אתה צודק לגמרי.