מלחמת יום הכיפורים תפסה את האלוף במיל' עוזי דיין כשהוא בחו"ל בשליחות ביטחונית. דיין, אז סטודנט באוניברסיטה, שב ארצה ולחם בחזית הדרום ולאחר מכן ברמת הגולן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל.
במהלך המלחמה הוביל דיין את פלוגתו בפשיטות על סוללות ארטילריה בעומק המערך הסורי, לקראת סוף המלחמה שימש כסגנו של יוני נתניהו במבצע קינוח לכיבוש החרמון.
בראיון לתוכנית הבטחונית של אלעזר שטורם הוא עונה לשאלה האם ברמה האישית היה בו פחד במהלך הלחימה:
"אני גדלתי בעמק ואצלנו לא מפחדים", הוא אומר בחיוך ומוסיף, "אבל ברצינות קודם כל לא היה זמן לפחד. הייתי בתעלה באוגדה של אריק, ואח"כ בפשיטות בסוריה, ואח"כ בחרמון בתור מ"פ, וכשאתה במשימות אתה ממוקד בהן אתה חושב על דברים אחרים.
שנית, היה לנו ברור שאנחנו צריכים להציל את המדינה. היה לנו אפס אמון בהנהגה המדינית וגם אפס אמון בהנהגה הצבאית, אבל אמרנו שאח"כ נתחשבן איתם. סיימנו את המלחמה כשניצחנו אבל נכשלנו".
רגע שהוא זוכר במיוחד, הוא מציין: "בימים הראשונים הייתי בתעלה. לפני כן עברתי ב״בור״ והיה שם איום ונורא כי שמעו שם את הצרחות בקשר של מעוזים בתעלה, צעקות של 'הפקרתם אותנו' ו-'הורגים אותנו'".
לדבריו, ברמה האישית המלחמה הזו גרמה לו דווקא לאמון גבוה בעצמו: "היה חשש לגורל האומה אבל האמנו שננצח במחיר מאוד כבד. זו מלחמה שאני באופן אישי סיימתי אותה עם ביטחון עצמי כי היה לי גם מזל גדול ולא נהרג לי אף חייל בשלוש הגזרות שבהן נלחמתי בסיני, בגולן ובחרמון. ברמה הכללית הרגשנו הרגשה מאוד קשה אבל גיליתי שלמלחמה הזו הייתה השפעה עצומה על התהליכים שהיו אח"כ. אמרו לי גנרלים מצריים 'אנחנו נורא שמחנו שכוחותינו חצו את התעלה אבל אמרנו לעצמנו אם היהודים האלה שבמצב הכי קשה עם כל השגיאות ולא הצלחנו לנצח אותם, סימן שלא נצליח לנצח אותם באופן צבאי'".
מה גרם לחוסר האמון בדרגים המדיניים והצבאיים?
מה השתנה בצבא מאז ועד היום ומה הלקחים?
צפו בראיון המלא בערוץ TOV
להתנדבות בתמלול:
למי זה – " לנו " ?. זה לא כולל אותי. באותה עת לבשתי מדי חיל האוויר והייתה לי ולחברי , אמונה שלימה בצ.ה.ל . הפוליטיקאים כל הזמן התחלפו ולא ניתן היה ליצור בהם, אמון או חוסר אמון .