בדרך כלל כשאדם רוצה לעזור לעצמו, הוא מנסה לפתור את הבעיות שלו. אך כאן ההסתכלות שונה ומנסה למצוא את האור שבנו מתוך הבנה שכל מה שנראה לנו כבעיות או כקשיים נובע מרגעים בזמן בהם חסר לנו קשר עם הטוב שבנו.
בדרך זו אנו לומדים להפסיק להשליך החוצה, אלא להתבונן פנימה ולהבין מה מתרחש בתוכנו. ככל שנבין זאת יותר – המבט פנימה נעשה טבעי יותר.
התמקדות בהכרת הטוב מלמדת שקודם כל אדם רוצה להודות על הטוב שיש בו, להכיר אותו, לראות איך הוא בא לידי ביטוי בעולם. נקודת המוצא היא שהקיום שלנו הוא טוב מוחלט – בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ אלוקי, מהות, נשמה טהורה. חשוב לזכור שהכוונה והרצון שלנו תמיד טובים.
במקביל להכרת הטוב, צריכה להיות לנו הכרה ב"מיותר" שנקרא בשיטת ימימה גם "עומס" או "הפוך", והוא מתייחס לאמונות השגויות שכולנו סוחבים מהילדות. הן מפעילות אותנו וקובעות את ההסתכלות שלנו על המציאות. ככל שנכיר אותן יותר – כך נוכל להאמין להן פחות.
צפו בהסבר המלא
