[vplayer id=’11300′]

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי נאם השבוע בפני הכנסת בשידור זום, שהוקרן על מסכי ענק בתל אביב.
זלנסקי לא ניסה להתנחמד אלינו ורשימת הטענות שלו הייתה ארוכה. בין היתר הוא טען שישראל לא תמכה באוקראינה בנשק, תוך שהוא מציין במיוחד את “כיפת ברזל”; הוא טען שישראל מנסה לשמור על אובייקטיביות, בשעה שלא מדובר בשני צדדים בעלי עמדות מנוגדות, אלא בטובים ורעים…. אוי, כמה קל להתחבר לטענה הזו ולו רק היו מקבלים אותה כל פעם שארגוני טרור רוצחים בנו…

אחת הטענות שלו הייתה שישראל לא קולטת פליטים אוקראינים – בכל אופן, לא בקצב שהוא מצפה מאתנו. ובכן, זוהי סוגיה מעניינת מאוד. זלנסקי שדיבר בטישרט חאקי – לא בלבוש דיפלומטי מקובל, גם לא הרגיש מחויב לגינונים כאלה ובלי להתבלבל הזכיר גם את חסידי אומות העולם האוקראיניים. כן, האוקראינים לא ממש אוהבים ללמוד היסטוריה. ובצדק. לו היו לומדים קצת יותר הוא לא היה בוחר לדבר על חבל התלייה בביתם של שארי הנתלים.

ובכל זאת, תרשו לי לומר מילה על סוגיית הפליטים. אני יודע שהיא לא מאוד פופולרית הסוגיה הזו, ובמיוחד לא העמדה שלי בעניין, אבל בטענה הזו הוא קצת צודק. למה קצת? כי לא נכון שישראל תקלוט המוני פליטים, אבל יש מקום שנקלוט הרבה יותר. צריך להתחיל ביהודים המעטים שנותרו שם, אך להמשיך גם בצאצאי היהודים, אלה שלפי ההלכה הם כבר לא, אבל בכל זאת יש להם אבא יהודי, או אפילו סבא יהודי. זוהי שעת רצון שעשויה לקרב אותם חזרה לשורשים היהודים שלהם וגם לסייע לישראל להגדיל את אוכלוסייתה.

יש לישראל צורך כלכלי כזה, יש לנו צורך בידיים עובדות ובגידול באוכלוסייה. בניגוד למה שחושבים קליטת עלייה היא השקעה יותר מאשר הוצאה. אפשר לאשר פחות מכסות עובדים זרים ויותר פליטים אוקראיניים, כי זה צורך הומניטרי, אבל גם תרומה חשובה לכלכלת ישראל.