רק לאחרונה בסוף אפריל 2022 הורשו האוניות הראשונות להיכנס לרציפים 7 ו-8 במפרץ חיפה. מדובר בנמל הפרטי החדש שמפעילה חברה סינית. ההסתדרות מובילה מאבק כביכול על זכויות עובדי הנמלים, אך למעשה כופה בצורה בריונית אנדרלמוסיה בנמלי ישראל. בשיא המשבר 70 אוניות חיכו בתור לפריקה בישראל וכעת מדובר בתור של 60 אוניות. התור הזה מסב נזק לכלכלה, שהאוצר מעריך ב-40 מיליון שקלים ליום. מדובר בנזק השווה לתקציב השנתי של סל התרופות בכל שבועיים.
מכיוון שמדובר במשבר של חודשים ארוכים אנחנו מדברים על נזק השווה לתקציב סל התרופות בעשור. ההשוואה הזו מתבקשת מכיוון שלא מדובר בגזירת גורל. זו לא קורונה ולא תקציב חריג למערכת הביטחון, אלא מחיר שאנחנו משלמים על שיגיונות ההסתדרות, שלמעשה מכתיבה את ההתנהלות של המדינה בתחומים רבים.
חשוב להבין – ארגוני עובדים הם ארגונים חשובים והם פועלים בכל העולם, אך ההסתדרות היא ארגון פריבילגי הנהנה מהגנות חריגות שלא קיימות בשום מקום בעולם: ההתאגדות בהסתדרות נכפית על רוב העובדים, מכוח חוק השליש – הסכמה של שליש מהעובדים במקום עבודה מחייבת את כלל העובדים. ההסתדרות כאגודה עות'מאנית – חוק מגוחך ששכחנו לבטל – אינה מחויבת בשקיפות. השלטון העות'מני הנהיג את החוק הזה כדי לשלוט במקומות מחוץ לטורקיה, אבל למה לא להשתמש בו כדי להגן על ראשי ההסתדרות מפני ביקורת הציבור?
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a7/
בנוסף, אין כמעט מגבלות על זכות השביתה של ההסתדרות וזו רשאית להשבית ענפים שלמים ואפילו את כל המשק בגלל טענות בענף מסוים. זהו כוח לא סביר שלא ניתן לארגוני עובדים במדינות מערביות אחרות.
מי שזוכר עדין את "תוכנית סינגפור" לה התחייבו ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד, זוכר את ההבטחה להגביל את כוחה של ההסתדרות. בפועל אף ממשלה לא העזה לעשות זאת, מלבד בנימין נתניהו שניצל משבר כדי להציל משיני ההסתדרות את קרנות הפנסיה שהיא בזזה מכספי העובדים. אבל כרגיל, עד שלא תיפול ההבנה של האזרחים שהכוח הלא סביר הזה של ההסתדרות הוא כוח משחית, השינוי המתבקש לא יתחולל.
