ארגון הבריאות העולמי מקדם בימים אלו אמנה בינלאומית בנושא טיפול במגיפות. מדובר באמנה שמעבירה לארגון סמכויות בעת מגיפה. כך למשל ארגון הבריאות העולמי יוכל להכריז על מצב חירום במדינה מסוימת, יוכל לדאוג לפיזור שוויוני יותר של חיסונים בין מדינות העולם ונושאים נוספים שקשורים בכך. גיבוש האמנה החל בחודשים האחרונים.

על פניו זה נשמע דבר נפלא, אבל כשמבינים את המשמעות של חתימה על האמנה חודרת ההבנה על כמה דברים מהותיים וחשובים כל מדינה תוותר אם תחתום על האמנה. ההיסטוריון וחוקר מדיניות ציבורית ודין בינלאומי, ד"ר צבי סדן מסביר מה העיקרון של האמנה: "במשך השנים הארגונים האלה אספו כח שמדינות נתנו להם על ידי רגולציות וזה הסיפור. האמנה היא לא מהחוץ לפה: היא צריכה ליצור איזה מתאם שהמדינות יוכלו לעבוד לפיו, והמדינות חותמות על רגולציות שהן יצטרכו לקיים".

חתימה על האמנה, לדבי ד"ר סדן, תהווה ויתור על ריבונות בסיסית של הממשלה והכנסת בישראל: "נניח שפורצת מגיפה מחר מי שמכריז על מצב חירום זה מזכ"ל האו"ם ולא ראש הממשלה. מי שדאג לחיסונים זה רה"מ ולא האו"ם. מדינות שיהיו חתומות יהיו חייבות לחוקק חוקים שיתאימו לרגולציה של הארגון כמו למשל להעביר תקציב למדינות מתפתחות. מדינות מתבקשות להעביר 5% מתקציב הבריאות שלהן כדי להעביר למדינות שהארגון רואה לנכון. הארגון יכול בשעת חירום גם לבקש משאבים כמו ציוד רפואי או צוותים רפואיים ומה שהוא יראה לנכון. בסופו של דבר מדינות ריבוניות יצטרכו לקחת מהאזרחים שלהם בשביל אזרחים של מדינות אחרות. ההנדסה החברתית הזו נוסתה בעבר וזה לא עובד. זה לא עובד בתוך המדינה ובטח לא במימדים בינלאומיים".

מעבר לתקציבים ולמשילות, מדינת ישראל תוותר גם על ערכיה. ד"ר סדן: "הרובד האידאולוגי זה מה שמנהל את האירוע הזה וזה הערכים הפרוגרסיביים. אם מדינות יאמצו את הערכים האלה אז נוכל להבטיח את בריאותם של האנשים במדינות האלה ובעצם כדי להיות בריא אני צריך להיות פרוגרסיבי".

איך יבואו לידי ביטוי הערכים הפרוגרסיביים בחתימה על האמנה?
במה זה דומה לאמנת איסטנבול נגד אלימות כלפי נשים?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV